לולה מארש, שכבר הספיקה לחתום בחברת המוזיקה מצרפת ברקליי, הם בראש ובראשונה הזמרת יעל שושנה כהן והקלידן והמפיק גיל לנדאו. אליהם חברו מתי גלעד בבס, רמי אוסרווסר הגיטריסט והמתופף דקל דביר.

Remember Roses  אלבום הבכורה, כמו You're Mine האי.פי., משתלב היטב במגמה הקרירה ששבה וצוברת דומיננטיות באינדי הישראלי. שיר הנושא Remember Roses מעט מעייף, ואכן I am feeling tired חוזר ונשנה במהלך השיר…
Days to Come הפותח של האי.פי, פצצה אמיתית, שיר שישרוד לשנים רבות, הושמט לצערי. הקול של כהן נמוך, מחוספס, מיוחד, ש"נוצר" עקב ניתוח במיתרי הקול מתקופת שרותה בלהקה צבאית (מי אמר שלהקות צבאיות זה רע ?…), מהפנט וסקסי קשות והשימוש שהיא עושה בו, במיוחד בפראזה אחת מסוימת, עושה חשק לקנות את הדיסק וללכת להופעה. נקודה.

ב You're Mine, שעוסק בזוגיות, לא ברור האם רומנטית או אפלטונית, הלהקה נוגעת בעזרת תפקיד בס ייחודי של גלעד וביט מעניין של דביר, בתחומים קצביים, מהירים יותר. יופי של שיר שמשתלב היטב באפיל הבינלאומי של ההרכב.

Wishing Girl הוא שיר מתוק, להיטי, קליט. אין בכך רע. הבנתי כי נכתב אודותיו כי הוא "שיר שריקות" במובן של שיר שנכתב כדי לענות על טרנד אופנתי משהו…קאט דה בולשיט, שיר טוב הוא שיר טוב ושהחקיינים יחששו. כאן זה בהחלט לא המקרה..
Sirens סוחף אותנו לכיוון אקזוטי יותר, מדברי יותר. האיכות הגולמית  שקיימת אצל לולה מארש היא כזו שניתן להבחין בה בבירור, וקהל היעד שלה הוא נרחב ומגוון, יחסית. הלהקה עוטפת את הסולנית בסאונד שהולם את הרגיסטר הנמוך שלה והתוצאה, גם כאן, משכנעת.

Stranger, תוספת שלא מופיעה באי.פי. מביא עמו תנופה גדולה, כוח ותצוגת תכלית של ההרכב, מוסיקלית ווקאלית גם יחד. ההפקה מוקפדת, מורכבת, מדויקת.

,In Good Times הוא בלדה אקוסטית מבוססת  קולות וגיטרה ואחד השירים המיוחדים באלבום,Bluebird מביא ארומה מסתורית ודרמטית, ו Le Sud של נינו פרר, עם פתיחת גיטרה שמזכירה את Stephanie Says של Velvet Underground מסיים בגדול את האלבום הזה. אה, עם שריקות…

https://www.youtube.com/watch?v=k7Rdvv0GRwA

ואחרי הכל, במה נתרם המאזין מהאזנה לאלבום המלא לאחר צאת האי.פי. בפברואר 2016? תאמר האמת, האי.פי. בצורה מזוקקת היה מרשים יותר אולם בפורמט של אלבום יש התכוונות לקהל רחב יותר שטעמיו מרובים ומגוונים יותר ואין ההשוואה הוגנת. לפי מיטב זכרוני הקלוש, רק שני אי.פי. עברו את המכשול לאלבום שלם בעת האחרונה, זה של עמית ארז וזה של לולה מארש. ההאזנה אכן מומלצת ומי שמעדיף להישאר עם התמצית של האי.פי., יבושם לו.