אחרי החגים שמח לכולם. אמנם האלבום השלישי של החוקרת, היוצרת והווקאליסטית מורין נהדר יצא ערב השנה החדשה אבל אני מניח שנותרו עוד אי אלו עותקים של האלבום "למה תעמוד רחוק" המחכים לקונים ולמאזינים שיגלו או יגלו מחדש את הפוטנציאל הגדול של נהדר העוסקת ביצירתה במוסיקה בעלת שורשים יהודיים ואופי פייטני.
לאחר פתיחה אנרגטית ומשובבת נפש עם "ששוני רבבך" למילים של רשב"ג (ר' שלמה אבן גבירול) מגיע הפרח העממי שמחברו נותר אלמוני : "אל תירא עבדי יעקב". לאחר שני אלבומים שמחתי לשמוע כיצד נהדר , כמלחינה ומעבדת, מסגלת ומאמצת לעצמה תבניות וכיוונים מוזיקליים ועיבודיים (יחד עם רועי שפיגלר) אשר מחדשים גם עבור מי שעוקב אחרי דרכה בשנים האחרונות.
באותה נשימה, "עבדי זמן" של ריה"ל (ר' יהודה הלוי), שיר מפורסם זה, שזכה בין השאר לביצוע של אתי אנקרי באלבומה המוקדש לשירי המשורר היהודי-ספרדי בן המאה האחת עשרה, מעובד על ידי רועי שפיגלר ברגישות ובדמיון. שפיגלר ראוי לשבחים גם על ההפקה והעיבוד ל "שביה עניה" של רשב"ג אשר זוכה להיות מאוזן ומשלים בין הטקסט הזועק והממורמר לבין צליל סחרופי כמעט שנע בין צלילים מן המזרח לבין סאונד אולפני עדכני.
כך, למשל, ב "קווה קווה לבי" למילים של הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו), שיר , כשמו כן הוא, העוסק בכוחה של תקווה ובצפונותיה של אמונה. ללחן של נהדר איכויות עממיות להן ניתן לצפות מיוצרת שאף חוקרת מוסיקה יהודית במשך שנים. יחד עם הפקה מוסיקלית צבעונית מדובר באחד השירים הטובים באלבום לטעמי.
יחד עם עונג שבת מובהק כשיר של שלמה אלקבץ על פי "לכה דודי" ניתן לסכם את האלבום השלישי של מורין נהדר כאלבום בו היא עושה צעד קדימה כיוצרת בתחום המוסיקה היהודית ומעוררת, הפעם כבפעמים הקודמות, עניין וחדוות האזנה. האם זו תהיה דרכה מעתה ואילך? האם תגביל עצמה נהדר לסוגה זו? שאלות אלו התחילו להעסיק אותי בהאזנה לאלבום זה ואני משאיר אותן פתוחות ומסקרנות.
עוד קריאה על מורין נהדר: