כל הפוסטים של מור אופק

גם עכשיו, עוד חודש וקצת, שלושים שנה אחרי האלבום הנפלא הזה, עדין קשה לקבוע אם הוא אבן היסוד ברוק הישראלי

אם לעזוב רגע בצד את האלקטרו רוק המהודק של איש המעבדה אסף אמדורסקי ולהתרכז רגע במילים הרי ש: הרי את

עשרה נגנים על במה אחת, כלי נשיפה, גיטרות, עוד, קלידים, ומתופף אחד שמנצח על כל התזמורת הזאת. רע מוכיח שוב

יש יוצרים שגורמים לך לחשוב, וזה בעיני אולי הדבר הכי חשוב שיכול לעשות האמן. לגרום לך לחשוב. והמחשבה בימים האלה

להופעה הגעתי עם המתופף בן קיבוץ גן שמואל תובל בראון, הצצה לא נדירה בכלל לאחורי הקלעים של היוצרים האמיתיים בסצנת

  א א אחד היוצרים המעניינים והמגוונים של התקופה, שעבד והשקיע על כל אלבום ואלבום, והביא אתו כל פעם משהו

לפני הכל איך אפשר שלא לשאול על המצב העגום אליו נקלענו (ביבי, ליכוד, בנט, רגב, הון שלטון עולם תחתון, מערכת

אין ספק , קוסטה קפלן נכנס לרשימה אקסלוסיבית של אמנים שאין הגדרה אחרת מלבד 'מקולל' לאמת שלו. ויעידו על כך