בפרוס השנה החדשה מוצעים לקהל הרחב שני אלבומים המעניקים הזדמנות חדשה ורעננה לקהל הוותיק יותר והוותיק פחות להיזכר או להתוודע לשירים בני עשרות שונים בלבוש חדש ובאופן מרגש.

המופע "שירים וסיפורים מבית אבא" עם סי היימן ואלעד שודלר הופך לאלבום שהופק מוסיקלית בשיתוף פעולה בין שודלר לבין משה לוי ורואה אור בסמוך ליום השנה לפטירתו של המלחין הגדול ואביה של היימן . האלבום "שרים הדודאים 2" מעניק הזדמנות נוספת למי שטרם האזין לאלבום הראשון שיצא לפני מספר שנים ובו שילוב מרתק בין ישראל גוריון לבין אסף אמדורסקי, בנו של שותפו של גוריון לצמד "הדודאים" המיתולוגי.

בשני המקרים, מדובר על שיתוף פעולה בין דורי, לעיתים כזה המורכב משני דורות, לעיתים אפילו משלושה. אצל היימן ושודלר שמעתי ביצועים חדשים ומעניינים לשירים כגון "שירים עד כאן", "סוס מעץ" עם אמיר אלייב בקאנון, "אנשי הגשם", "מרדף" ו "חופים" בעיבוד מחוספס שמשתלב היטב עם התרומה הקולית המיוחדת של שודלר, "אני הולכת אלי" בביצוע מצוין של סי היימן מצטרף לגרסה צרפתית מרגשת ל"רק הד קולך". את האלבום חותם דואט של היימן ובנה תומר עפרון להמנון האולטימטיבי של היצירה האישית במוסיקה הישראלית, "כמו צמח בר".

אצל גוריון ואמדורסקי, ההתמודדות של הבן, מהיוצרים הבכירים של העשורים האחרונים, אינה רק במבחן המוסיקלי כמעבד וכמפיק אלא גם במישור הווקאלי, אם ירצה או לא ירצה בכך… אל מול קולו האדיר של האב, בני אמדורסקי, וההתאמה הנדירה שלו לקול הגבוה והעדין של השותף ישראל גוריון, הפער בולט.

עם זאת, יש בכך משהו משחרר עבור אמדורסקי. הוא יזם וכעת משתף פעולה עם אדם שהכיר מאז לידתו והיה חלק בלתי נפרד מחייו ברמה האישית ביותר. הקירבה והאינטימיות בין השניים ניכרות בוריאציות החדשות לשירים מוכרים ביותר כמו "תלבשי לבן", "תפוח חינני" עם מרינה מקסימיליאן, "עץ הרימון" הסופר-קלאסי, "שי" עם יהודה פוליקר שהיה יכול להיות רענן ומעניין יותר ו"פגישה לאין קץ" בביצוע אישי של אסף אמדורסקי שבהחלט עומד יפה אל מול שורת הביצועים הארוכה לקלאסיקה האלתרמנית/שמרית הזו.

גם שירים שמעט נשכחו עם הזמן מקבלים כאן במה חוזרת כמו "שיר הנוקדים", "דבקה רפיח" עם יהודית רביץ ו"רבע לאפריקה", "אבינועם בחור כארז" מהמקור הרוסי. נהניתי לגלות מחדש את "שבוע האחווה" למילים של יעקב שבתאי וללחן של אלונה טוראל בו הפרנקופיליות של הצמד באה לידי ביטוי ואת "להם יש את אילנה", והפעם לנוסח עברי משעשע של שבתאי שמתבססות על שיר ברזילאי. שלומי שבן מתארח ומתבדח ב"סימן שאתה צעיר" וכמו כן "בוטנים", המבוסס על ז'אק ברל, מבוצע כאן בהופעה כסיכום האוצר הנוסטלגי הזה.

אם כך, שתי הזדמנויות פז לשחזר ימים כקדם, לעודד יצירה ישראלית ותיקה וחדשה ובעיקר, להרגיש חגיגי על אמת…שנה טובה!.