מיכל חוטרעלמתי האירלנדית – זהו שם השיר היפהפה באלבום השלישי של אהוד בנאי. השיר מדבר על אותה העלמה האירלנדית בשיער זהב גולש, מעשנת בשרשרת, מבטא לא ברור, כלל אינה רכה כמו פרח אנגלי,חוזרת אל אדמת אבותיה ומשאירה אותו עם לב שבור.
הכרותי עם השיר הייתה רופפת ואחרי תקופה ארוכה שגרתי באירלנד הקשבתי לו שוב ופתאום המון דברים בשיר נשמעו לי תמוהים.
אירית עם שיעור זהוב? הם כולם שם ג׳ינגיו׳ת (או צבועות לבלונד/שחור)
מעשנים הרבה- צודק ושותים יותר! "גינס" או "ג׳ימסון" לרוב…
מעניין שבנאי גם הזכיר בשיר את האנגלים… ב״פרח אנגלי״. כשהגעתי לגור בדבלין התגאיתי שכתוב לי בדרכון הבריטי- אנגליה וצפון אירלנד. אך מהר מאוד הבנתי שעדיף שלא אספר ואסתיר את העובדה הזו. שלא יתעצבנו שאני חס וחלילה קשורה לבריטים. עדיין באירלנד יש המון יחסי אהבה שנאה עם הבריטים, במיוחד בצד הדרומי לא סולחים להם שגזלו את אדמתם ושבלפסט שרויה תחת הנהגה בריטית, אז לקרוא לבריטים רכים… גם בארצנו יהיו המון שיקומו על כך. אך מדברים פה על פרחים, הכל טוב:)
מבטא לא ברור, כן… פה הוא צודק לגמרי!! אירלנד הוא אי שלם שמדבר אנגלית מצחיקה.
לקח לי שלושה חודשים לנסוע כל יום באוטובוס ואז פתאום לקלוט שאני כבר מבינה על מה הצעירים מדברים.. והעדפתי שלא. גם בשיעורים הראשונים באוניברסיטה לא הבנתי מילה של חצי מהמרצים אך עם הזמן האוזניים המוזיקליות התחילו לקלוט ואפילו לענות להם באותו המבטא.
ונחזור לשיר- מדובר על היכרות עם עלמה מאירלנד, בנאי לא גר תקופה באירלנד,אחרת היה אולי משנה כמה מילים בשיר ומה שבטוח שהיה משנה זה את הסגנון המוזיקלי של השיר שהשאיר בי תמיהה, שם השיר הוא על בחורה מאירלנד, אולם הסגנון המוזיקלי של השיר הוא בכלל לכיוון בלוזי, יותר קשור לאמריקה מאשר למוזיקה אירית. עם הסליידים בגיטרה, הישר מבטן הבלוז. כאן נדלקה אצלי נורה שאולי באמת חוץ מלדעת שאירלנד היא ארץ אבותיה של אותה העלמה בנאי לא יודע דבר על אותה הארץ, על השפה העתיקה שלהם- גייאלית, והשירים והמוזיקה הישנה, על כך שיש להם מבטא שונה שנובע מאותה השפה העתיקה והמוזיקה שמתנגנת ממנה. הכלים לרוב הם כלי מיתר- כינורות וגיטרות וכלי נשיפה-חלילים
ויש חליל בשיר- וייתכן שהוא אפילו חליל אירי, אך המלודיה שלו מזכירה יותר את המפוחית של הבלוז. והמקצב- אם היה מנוגן בתוף אירי זה היה יושב בול אך עם תופים זה נשמע קצת יותר בנאלי וקרוב למוזיקת מיינסטרים….
אולי זאת הייתה הבחירה המקצועית לקחת דוקא את השיר לסגנון קאנטרי בלוזי שייתפס יותר, הרי רוב התרבות שאנחנו מושפעים ממנה היא אכן מארצות הברית- אופנה/זמרים/סטייל/סרטים ומוזיקה… כמובן הבלוז וכן גם הג׳אז מגיע משם.
שלא תבינו אותי לא נכון- לדעתי השיר מקסים ואני יכולה לשמוע אותו בריפיט ופשוט להנות גם בתור מוזיקאית שמתעסקת המון עם מוזיקת עולם, כלים מארצות שונות ומקצבים שמסמלים תרבויות ועמים. מוזר לי שאהוד או יהודית שהפיקה לו את האלבום לא הכניסו לעיבוד יותר אלמנטים וכלים מהמוזיקה האירית.
אם הייתי כותבת שיר על בחור מברזיל הייתי שמה איזה בוסה נובה מלא פרקשיין, ג׳מבה וזורקת אולי איזה מילה בפורטוגזית. ונגיד על בחור אירי- גדול וג'ינ׳גי.. נראה לי שלא הייתי כותבת שיר..