אלבום מרענן ומעניין במיוחד מגיע מכיוון להקת פוטומט עם נועם ברמן במילים, לחנים ושירה, אלון ברייאר בסימפולים, תרנזין ותכנותים, ענב אבן צור בבסים ובקולות ונגה סגל, אקס "טרנטינה" וצעקות (כך במקור..).

קשה להתייחס לאלבום בפרגמנטים יחידים אבל בכל זאת….

יש בו פופיות, , יש בו שירה, יש כאן התייחסויות ליונה וולך מחד ולשרית חדד מאידך (ראש בראש" ו "חיכיתי לו" בהתאמה), יש בו להיטים בפוטנציה כמו "במונית שרות עד אליך " המצוין, "רק עוד שיר אחד" ו"עוד פעם", אופק שרמנטי ואפלולי כמו ב "לק וסיגריות" ,וב"עיניים גדולות" , דגש משמעותי וטביעת אצבע עמוקה של התכנותים של ברייאר.

בנוסף,יש בו קמפ ישראלי ב"שיאצו" וב"חזרנו לפוטומט", ב"עוד פעם" מוסיקה אלקטרונית לכאורה לואו פיי תזזיתית, דכדוך אישי ורגשי ב"הילכת עליי קסם" היפה והמלנכולי, וגם מקצב מהיר וסוחף ב"משהו כבר", שיר סיום מפתיע משהו אבל כזה שמשלים אלבום מורכב ומגוון.

https://www.youtube.com/watch?v=–D2Df_Yz6E

ברייאר עסוק לא רק בעיצוב הצליל אלא גם אחראי על עיצוב העטיפה, ברמן גם מיקסס (בעזרת אבי אלבז וסידני טולדנו) ומה שיצא הוא אלבום מוקפד סאונד, מלודי וחושב, קצבי ומתאים במיוחד לתחילת הקיץ הישראלי. מומלץ !