שנה לאלבום הבכורה של "אפרקו"  ואני עדיין זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר שלהם ב  88  – Dissonant Sound Within סיימתי איזה נסיעה חסרת חשיבות ובאתי לצאת מהאוטו או אז גדי ליבנה החליט להשמיע אותם. וכשאתה שומע שיר טוב מהרגע הראשון נדמה  לך שאתה כבר מכיר אותו כמו שכבר קרה לי ברוב הפעמים שהקשבתי ל"פינק פלויד"….

אז ככה בדיוק הרגיש לי עם אפרקו. ואז בא הסולו גיטרה של גילמור והתופים שהזכירו לי אחד לאחד את החומה ואז לקחת צעד אחורה ונתקלתי בעמוד חשמל….

עם המטען הזה הגעתי להופעה אמש ברידינג 3 בואכה נמל תל אביב. האם אפרקו לקחו קצת יותר מדי את הרוק הפרוגרסיבי למחוזות מוכרים או שמה מדובר ביצירה מקורית ששווה לעקוב אחריה ?

מצד אחד, אפרקו מנגנים מעולה, מהקלידן (רונן פלד ), הבסיסט (דניאל לסקביץ) והמתופף (דור אדר) שביחד עם טום מייזל הגיטריסט והיוצר המוביל של הלהקה מגיעים לרמה גבוהה מאוד של ביצוע ודיוק.

מצד שני, מרחפת כל הזמן השאלה באוויר, מאיפה אני מכיר את זה ??…

אז היה לנו את המקצב והחליל צד של "קאמל" (דנה אייזן שעלתה לסירוגין והייתה מצוינת), הגיטרות של דיוויד גילמור, התופים של "החומה" ("פינק פלויד" כבר אמרנו…) ונגיעות של "קינג קרימזון", "יס" ו"ג'נסיס".

כש"אפרקו" ניגנו את ג'נסיס הקהל התעורר לחיים, אז הבנת איפה הלהקה הזאת צריכה להיות. פשוט לנגן את השירים ההם ברמה הגבוהה ביותר שיש.

כי השירים המקוריים לא מחזיקים מים, ובינינו כמה להקות בעולם הצליחו לעשות יצירות של עשר דקות וצפונה ולהישאר בחיים ?

ועל כן אני מאוד מעריך את טום מייזל וחבורתו שמנסים עם הרבה אומץ להגיע לרמת הרוק הפרוגרסיבי ההוא, צריך הרבה אומץ לכתוב שירים ולחנים כאלו. אבל צריך הרבה פחות אומץ להודות שכרגע זה לא מספיק. הקטעים דומים מדי אחד לשני ודומים לא פחות לשירים אחרים.

"רידינג 3" בהחלט מקום נחמד מאוד להופעות אבל כמו שהזהירו אותי מראש הסאונד לוקה בחסר. הוא היה חלש מדי ולא תאם את גודל ההרכב.

נסתפק אם כך בלהיט ההוא מהרדיו ונאחל בהצלחה  ל"אפרקו" עם האלבום החדש.