מעטים יחלקו על המשמעות האמנותית,מוסיקלית,תרבותית ו..חינוכית של גדול אלבומי הילדים שיצא לו אי אז ב 1978 בנוי מהטקסטים השיריים וציוריים של יהונתן גפן ומנוהל מוסיקלית בגאונות יוני רכטרית טיפוסית…..
מעטים יחלקו על המשמעות האמנותית,מוסיקלית,תרבותית ו..חינוכית של גדול אלבומי הילדים שיצא לו אי אז ב1978 בנוי מהטקסטים השיריים וציוריים של יהונתן גפן ומנוהל מוסיקלית בגאונות יוני רכטרית טיפוסית.
את הרשימה האחרונה בסדרת אלבומי הילדים הגדולים אפצל לשני חלקים: השבוע אכתוב ברשותכם על השירים שלא הולחנו ע"י יוני רכטר וישנם כמה וכמה כאלה, כמובן שגם הם מופקים מוסיקלית ע"י "הנקניק מצייטלין"..
עניין בעבר ועדיין מעניין, מדוע נבחר "ברקים ורעמים" ללחן של דייויד ברוזה הצעיר לפתוח את האלבום המרהיב הזה.ברוזה היה צעיר בן 23 בקושי וזמן לא מועט לאחר שחרורו מצוות הויי של חיל האוויר עם דפנה ארמוני סופח ל"שיחות סלון", עוד אלבום מיתולוגי של יהונתן גפן בשיאו והבטיח את מקומו במסגרת של "הכבש". הגיטרה של שלמה יידוב עשתה פלא לשיר והפכה אותו לחצי שיר קאנטרי עליז ולפתיחה שמכניסה את הילד המאזין במהירות שיא לעולם המוכר לו היטב.
עוד פליט "שיחות סלון" שזוכה להלחין שיר ב"הכבש" הוא יצחק קלפטר,עוד אחד מיוצאי "כוורת" שמוצא עצמו בעולם הילדים של גפן. מה אפשר לומר על "אני אוהב" בלי להשמע טרחן או חוזר על דברים שנאמרו בעבר הרחוק והקרוב. אישית, אני כבר מעביר אוטומטית את השיר בכל עת שאני נתקל בו אך זה רק משום שהוא כבר יוצא לי מכל חור אפשרי אבל ללא ספק- מדובר על אחד השירים הידועים בתרבות הישראלית בכללותה ואין כמעט ילד, שלושים וארבע שנה אחרי, שאינו מכיר אותו ושר אותו וזה השג עצום לכשעצמו.
עדה נסטוביץ', לימים אשתו הראשונה של אילן וירצברג, כותבת מלים מוכשרת שתחת ידיה יצא "הלילות הקסומים" של נורית גלרון ולאחר מכן של "המכשפות" מלחינה את "היי אני כבר לא תינוק", שלפחות מבחינתי הוא אחד מהשירים המעולים ביותר באלבום המעולה ביותר שלפנינו: השירה הפשוטה של גידי גוב, הווקאליזה הנהדרת של רביץ, ברוזה ורכטר,האקוסטית של יידוב,החליל של שמי לוי והעטיפה הרכטרית הייחודית מרכיבים שיר שכולו אומר פשטות, הכרה בערך העצמי ותקווה ששובים את לבי כל פעם מחדש.
"אתמול רבתי עם גיורא" אינו ,למרבה הפלא של רוב הקוראים והמאזינים, שמו של השיר שמתחיל בשורה זו. "ריבים קטנים" ללחן של שפי ישי הוא עוד אחד מהשירים שאינם נמאסים עלי לעולם.כמעט עשור לפני שהפיק מוסיקלית את "מאמי" ולפני שהפך למלחין תאטרון מוערך, תורם ישי הצעיר יהלום אמיתי, שוב, כשרכטר מספק מעטפת הפקתית נפלאה,רעננה ומקורית בניחוח ג'אזי עדין.
האם מישהו יכול לדמיין את "הכבש" ללא "ברקים ורעמים","אני אוהב","היי אני כבר לא תינוק" ו "ריבים קטנים"? התרומה של המלחינים הנוספים והפתיחות מצדו של רכטר מהווים את אחד הנדבכים של המבנה העדין אך האיתן של אלבום שאינו נופל משלמות ושעל שארית שיריו אכתוב בשבוע הבא.