עשור שלם חלף מאלבום הבכורה של האיש שהיה מועמד לגראמי וריגש אותנו באלגנטיות שלו, כעת,נשמע בשל יותר, בוגר יותר, עצוב יותר, קונספטואלי יותר.

את האלבום פותח דואט עם ונסה פארדי, היא ולא אחרת, גן עדן ולא שרף. יפה, נוגה, מר.

ב Second Hand Lovers לביא מתחיל, לאט אבל בבטחון, לשאוף מעלה, לעטר את הנוגות בתכלת : "משהו בקולי גורם לך להיזכר במשהו שאמרתי שפעם אהבת…."

Look at Her Go מהווה נקודה משמעותית ביצירה של לביא- השיר מציג משהו קצבי יותר, מתוחכם יותר, מרים אותנו מהררי הנוצות והטישיו. אהבתי מאד !

שלושה חלקי "סונטה" באלבום: "השתנית", "פשעי חדר השינה" ו "אני חולם על אשת המים" שמלבד המלוטרון שעושה קאמבק משדות התות לנצח, מהווים סוג של שלד מוסיקלי וטקסטואלי לאלבום כולו. אמרנו קונספט ?

Autopsy Report מתבלט בטקסט מבריק , מאתגר, ששמו יוצא הדופן יכול רק לרמז על החוליות המקשרות בין זוגיות ופיזיות לבין מושגים הנוגעים במוות בגוף השיר. מצוין ומוזר.

Note to Self שחותם את האלבום מספק לנו הצצה למהות, לעיקר, לסוג של "אני מאמין" של לביא. מעניין ולעיתים אף מרגש.

האלבום החדש של לביא מתמקד במערכות יחסים במובן אינטימי מאד, מצומצם מאד, ממוקד, החדר הוא העולם והמיטה היא החדר.

רוב האלבום, למרות שהותו של לביא מעבר לים, מנוגן ע"י טובי נגנינו. ביניהם נמצא שמות כמו : שחר חזיזה, עוזי פיינרמן, מאיה בלזיצמן, גליה חי, תומר ישעיהו, רועי חרמון, נועם הלפר,אורי וינוקור,עידן רבינוביץ', יונתן דסקל, תומר ישעיהו ורבים אחרים.

כרצועת בונוס אנחנו מקבלים את הלהיט הגדול של לביא מלפני עשור: Her Morning Elegance הוא באמת שיר חד פעמי ואחד הטובים והמעניינים של התקופה ההיא. תודה על הצ'ופר….

אלבום מורכב, נע בין צללי חדר השינה על כל מורכבותם ודרך הקול השרמנטי של לביא מוביל חווית האזנה מעניינת, זוגית כמעט בהגדרה פלוס קינוח טעים במיוחד בסיום האלבום. חג שמח !