גיא טנאכבר כמעט ושלושה עשורים מלווה את הפסקול הישראלי הקול הייחודי של היצירה שיוצר עמיר לב. ככל שאומן ייחודי יותר, כך קשה לו יותר להפתיע, לרענן, להיות רלוונטי לקהלים חדשים. באלבום החדש עמיר לב מוצא זווית אחרת לביטוי, ארבע שנים לאחר האלבום המשובח "נוגע בדרכון".
"פחות אנגליה ויותר שמש" מתאר לב עצמו את הצליל של האלבום החדש אולם פתיחת האלבום עם "הירוק העולה" היא עדיין יותר חורף, אנגלי, גלילי או אחר מאשר מישור שטוף שמש. אמנם הצליל המיתרי, הסהרני ואולי אף המערב אפריקני בולט יותר ב"מעיין" ומרתק את האוזן, אבל עבורי לב משחזר כאן תחושות פרבריות של גוש דן, או קריות: "מתקן מזגן", "השכנה מעבר לקיר", "סופר יוחנן"- לגמרי לגמרי "חשמל מהשמש", חשמל אנושי, של יצרים, של געגועים, של רגשות.
שיר הנושא עצמו נע בציר בין אבל על אב לבין חיוך של בת קטנה. לב נשמע כאן, כמו בעוד מקרים באלבום החדש, מתמסר יותר, מנטראי יותר, מתבסס על פחות משפטים ויותר רגש, פחות תחכום מילולי ויותר עוצמה פר שורה. והכל הכל לצלילים שמכירים על בשרם אוויר מדבר אך בעת ובעונה לא ממש מכאן, מה שיוצר עניין ומורכבות.
לב קורא תגר הפעם על מוסכמת אי החזרה: ב"אחותי מרים" הסוריאליסטי משהו אך הנוגע ללב, הוא חוזר על השורות "רופא אחד הקשיב", "יש לך אישור לגראס רפואי" ו "רוב האנשים טובים" כמה וכמה פעמים כך שהקשב, ההקלה והאמונה באדם מסכמים השקפת עולם של שיר שנולד בין שתי מכוניות בחניה ציבורית. ב"ירושלים", העקרון חוזר על עצמו עם חזרה על השורות "שוטר מיואש", "העיר המזרחית", "אוהב את השוק" ובעיקר "איזה נצח נצחים כשהחיים קצרים" וכך מתקבלת אמירה חריפה שמעמתת את המיתוס עם החיים עצמם, את הקדושה, לכאורה או לא לכאורה, עם הקושי והייאוש.
ב"יש כיוונים" , שיר פשוט לכאורה אבל כזה שאני כבר זומם ללמד אותו את תלמידיי, לב, מפשט גם את החיים: ריח ורדים, ריח קפה , צריבת הקעקועים ומראה עץ בחלון. ואולי זו דקירת קוצי הורד?, צבעו הכהה והמבריק של קפה שחור מכפר יאסיף? מראה הקעקוע? צליל השלכת של עלי העץ? וכך ניתן להמשיך, תלוי לאיזה כיוון רוצים ללכת…
"לא נהיה עשירים" ריגש אותי כמו שרוב שירי האהבה ששמעתי לאחרונה, לא עשו….הזוגיות שמתאר לב חזקה, עומדת מול העולם ומתגוננת עם חתיכת פלג אוהל ורומנטיקה של פרחים וחוף ים, ובעיקר עם אמונה שהאהבה תחזיק מעמד, כל הזמן, כל הזמן. ובכל מאמונה זו לב יוצא גם אל שיר הסיום "שנינו", באזכרה, במכונית ובכל זמן ומקום. אולם הסיום מדבר על "שנינו אתמול", האם זוהי אמירה שמשקפת געגוע אל משהו שאבד? לפחות מבחינתי, ה"שנינו" של לב יוצר חשמל מהשמש שלא מאבד מיציבותו באלבום נוסף ברפרטואר יוצא דופן ושלא ייגמר לעולם….