היום כבר אפשר לומר זאת בפה מלא ולהסיר את כיסוי האוזניים והעיניים למי שעדיין מתכחש לכך: דודו טסה הוא יוצר על במוסיקה הישראלית, כותב , מוסיקאי ומבצע שמתווה דרך, משמש השראה ומגיע להישגים שלפני עשרים וחמש שנה אי שם בשכונת התקווה אפילו ילד הפלא לא חלם להשיגם.
אלבום ההופעה הכפול שיצא כעת, על עשרים שיריו, על הביצועים המיוחדים שבו ועל דבקות הקהל שנשמעת בו רבות, הוא אלבום של הצהרה: אני, דודו טסה, כוכב על במוסיקה הישראלית. אולי הצניעות המגולמת בהופעתו, אולי המופנמות שניכרת בשיריו, אולי תכונות אחרות גורמות לקביעה הגורפת הזו להישמע מעט מאולצת אבל בתכל'ס, שיר אחר שיר טסה מזכיר ומדגים עד כמה, גם ללא נוחות האולפן, הוא אחד מהטובים שיש לנו.
משיר הנושא של "עיר ובהלות" (2014) למילים של המשורר אלי אליהו, אולי בן דמותו בעולם השירה, שנבחר לפתוח את האלבום, דרך "יש בינינו בית" המהדהד מתוך "סחרחורת" (2012), גם הוא נכתב בשיתוף עם אליהו, דרך "איזה יום" המפציר, המכיר בערך הרגע וההתמסרות מתוך "בסוף מתרגלים להכל" (2009), שיר שאירח בגרסת המקור שלו את ג'וני גרינווד בגיטרה, וזו רק ההתחלה…
רוצים עוד ? חבל שלא הייתם בהופעה, מרגיש לי קצת כמו יח"צ אבל הדיסק הראשון נמשך עם, בין השאר, דואט עם אביתר בנאי, אולי דמות מראה של טסה ברוק הישראלי, "ו'אללה עג'בני ג'מאלכ" מהאלבום הראשון עם הכווייתים, "זנב זאב" מתוך "הגולה" (2016) שנכתב יחד עם גלעד כהנא….פיינשמקרים של מוסיקה ישראלית – הגעתם למקום הנכון.
איך אומרים ב"הכבש הששה עשר"? עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני? קבלו את שיר הנושא של "הגולה", עוד שיתוף פעולה עם כהנא, שיחד עם נעם רותם הוא ולי מכותבי המילים המבוקשים והמוכשרים ביותר בסצנה, את "עם חלומות כאלה" המצמרר מ"סחרחורת" ששוב, נכתב עם אלי אליהו, אולי אחד השירים האהובים עלי בעשור הנוכחי, פתיחה שממשיכה מאוחר יותר ל"לאן תקחי אותי היום" למילים משותפות עם כהנא מתוך "הגולה" ואחר כך ביצוע מלא יופי וכבוד ל"שביר" של איינשטיין וקלפטר, עם ברי סחרוף ואביתר בנאי בכינוס פסגה מלא רושם, הדר, ויופי. כמעט מושלם.
והדרך מתמשכת עד ש"מעליות" הותיק, מתוך "לולה" (2006), שבוצע במקור יחד עם רוני אלטר, סוגר את הערב עם תחושה של קלאסיקה. בלי "הלילה לא" ובלי "אני רץ", טסה כבר במקום אחר, מהדהד לנו את הנשמה עם הגיטרה שלו ורץ לנו בהכרה עם השירה שלו. "דודו טסה בהופעה" מסמך מוסיקלי חשוב על גיבור גיטרה שהוא בעצם משורר מיוסר שרוצה לחלוק עם קוראיו את מה שלא בא לו מן ההפקר וכמו ביאליק, מה שיוצא נכנס לעין ויוצר דמעה של צריבה ולפעמים, סחרחורת.
הוקלט ב"האנגר 11" בנמל תל אביב, נובמבר 2016.
עיבודים והפקה: דודו טסה וניר מימון
נגנים: דודו טסה, ניר מימון, ברק קרם, אריאל קסיס, ניצן קאנטי, יוליה קליין, מאיה לי-רומן, נטע מימון, ברי סחרוף ויואב אוסטרייכר.
https://raashlavan.com/2015/08/27/%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%9C/
https://raashlavan.com/2014/04/10/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F/
http://lahiton.com/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A9/