נדמה שאין חולק על הייחוד והאיכות ביצירתו של אלון אולארצ'יק שמלווים אותנו כבר למעלה מארבעים שנה אם כוללים את יצירתו בלהקת "כוורת". אולארצ'יק הוא מוסיקאי משובח ונגן בס מהטובים שידע הרוק הישראלי (הנגינה שלו ב"בלדה לחדווה ושלומיק" היא קלאסיקה של ממש) וגם כמבצע הוא הביא משהו אחר, רב חן אבל אנטי מתקתק בעליל למפה המוסיקלית המקומית.
לרגל יציאת האוסף "המיטב" בהוצאת NMC החלטתי לכתוב מכיוון אחר, כיוון ספרותי/פדגוגי שבו אני מרשה לעצמי להציע כמורה לספרות שהוא גם מבקר מוסיקה ולהפך, מיני-מונחון ספרותי לפי שיריו של אולארצ'יק וספרו המיתולוגי של ריבלין .בעיני, אולארצ'יק הוא כותב מלים מחונן שעוד ב"כוורת" זכה להיות מכותבי המילים היפות והחדות ביותר. בחרתי להתמקד בשירים שאת מילותיהם כתב או תירגם אולארצ'יק בלבד ולכן נותרו בחוץ קלאסיקות כגון "נערה במשקפיים", "שעשועי כאילו" ואחרים. אז בואו נצא לדרכים:
אוקסימורון- סוג של מטאפורה המצרף מושגים או ביטויים סותרים או סותרים לכאורה:
"ובבוקר יום ראשון
מתעוררת לחלום" ("היא הולכת בדרכים", "אולארצ'יק", 1985)
אונומטופיאה- מלה שצליליה או חלק מהם מסמנים בקירוב את משמעותה:
"טוק טוק טוק קישקשת
מה אתה פה מדבר
כן אני יודע שקשה לך
ושעדיף במקום אחר" ("תגיד לי מה אתה מרגיש", מתוך "תגיד לי מה אתה מרגיש", 1993)
אימאז'- מלה או ביטוי ציורי הממחישים מושג, רגש או מצב כלשהו:
"כל דבר
כל דבר קט מותק
מנקר לי את הלב " ("כל דבר קט", מתוך "תגיד לי מה אתה מרגיש", 1993 )
אירוניה- צורת התבטאות דו- משמעית, שבה הרובד הגלוי שונה ולפעמים הפוך מהרובד הנסתר:
"לפעמים אקטוף לך פרח או ירח
הוא אולי ישבור את הקרח לא אני " ("כל הליל אני בגנך", מתוך "שעשועי כאילו", 1987)
אכספוזיציה- הצגת יסודות ורקע למתרחש ביצירה:
"יש מקום אחרי היער
אין בו לא כאב לא צער מעולם
המקום הזה פלאי הוא, וסודי הוא
וסודי הוא גם " ("כל הליל אני בגנך", מתוך "שעשועי כאילו", 1987)
אליטרציה- עיצור או הברה החוזרים בשתי מילים או יותר באותו טור/שורה/בית:
"לא, לא אוכל לדרוך במקום
פרפר מסכן שלא מבין כלום
מתי אעוף לי בשמי התלתן
אם לא אמצא את גורלי כאן
אמות בקרבך ירח תות " ("ירח תות", במקור "under a cherry moon" של פרינס, מתוך "שעשועי כאילו", 1987 )
אנאפורה- מלה או ביטוי החוזרים בראש שני טורים/שורות או יותר:
כמו מחשב ללא חוברת הסבר
כמו גרביים של מישהו אחר
כמו גפרור רטוב" ( "החיים קשים", מתוך "תגיד לי מה אתה מרגיש", 1993, דוגמא זו יכולה לשמש גם להצגת דימוי )
אפוריזם- אימרה, מאמר חוכמה, פתגם:
"יפה השתיקה
יפה היא כמו מלכה" ( "יום ללא מילים", מתוך "תגיד לי מה אתה מרגיש", 1993, דוגמא זו יכולה לשמש גם להצגת דימוי )
אפיפורה- מלה או ביטוי החוזרים בסופי שניים או יותר טורים או שורות:
"מדליק תנור חימום
כמה זה מוזר,
כשחיים משיעמום." ("ילד מזדקן", מתוך "אולארצ'יק", 1985, שימו לב לסימבוליות של האפיפורה)
ארמז/אלוזיה – התייחסות מילולית, מפורשת או משתמעת לאדם,מקום,ארוע או יצירה אחרת:
"אם תקלף את הקליפה
אסתר המלכה היא רק אתי" ( "מאיר ואלון", מתוך "אולארצ'יק", 1985 )
בית- חלק משיר המורכב משתי שורות או יותר ומהווה יחידה שירית מקצבית ומצלולית, המתבטאת ברעיון שלם ובתמונה שלמה:
"קולי נאלם ליבי נרגש, בא לשכונה בחור חדש
הומה נפשי לקראת מפגש, בא לשכונה בחור חדש
קולי נאלם ליבי נרגש, בא לשכונה בחור חדש
הומה נפשי לקראת מפגש, בא לשכונה בחור חדש " ("בא לשכונה בחור חדש" , מתוך "אולארצ'יק, 1985)
גרוטסקה (סגנון גרוטסקי)- במטרה ללעוג ולהצחיק,שימוש באמצעים של הפרזה ועיוות וההופעה, התכונה ,ההגיון וההתנהגות:
"אני בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי
מנסה לנגן כינור
במסיבה בריבוע מקפץ בשיפוע
ועושה צעדים לאחור " ("בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", מתוך "שעושועי כאילו", 1987)
דובר- הגוף המדבר בשיר:
"אני מטיח בך אשמה
אבל היתה זו טעות איומה " ("כל דבר קט", מתוך "תגיד לי מה אתה מרגיש", 1993 , דובר בגוף ראשון)
דו שיח (דיאלוג)- שיחה בין שתי דמויות :
"שלום לך ירדנה אני כבר הגעתי הנה
בן בסט
גם אני חיכיתי ושמחתי וקיוויתי
בן בסט" ("בן בסט", מתוך "תגיד לי מה אתה מרגיש", 1993, דיאלוג מרומז)
דימוי – המחשת תכונות,פעולות,מראה, יחסים על ידי השוואת שני דברים מתחומים שונים:
"שבע הפיות הטובות לא השתנו בכלל
הן טובות גם עכשיו
וכוכבים נופלים כמו גשם בעינייך " ("בעיניך", מתוך "בואי נגיד שאני שלך", 1996)
האנשה- הצגת דומם,צומח, בעל חיים ,רעיון,תחושה או תכונה כאילו הם אנושיים:
"אני נולדתי היום
ואתה כל כך מזמן
והירח לא מתווכח
כשאנחנו יחד סתם" ("אבק זמרים", מתוך "תגיד לי איך אתה מרגיש", 1993 )
הגזמה (היפרבולה)- ציור לשוני שנועד לעורר רושם על ידי הפרזה:
"כל מי שיש לו אהבה עצובה אלי יבוא
ומנגינה אחת זכה תספר סיפור ליבו" ("שיר ברדיו", הוקלט במיוחד עבור "המיטב", 2015)
השאלה (מטאפורה)- סוג של דימוי היוצר זהות משתמעת בין שני דברים שונים ללא כ' הדמיון או "כמו" :
"אם את נסיכה מגיע לך כתר בעינייך" ("בעיניך", מתוך "בואי נגיד שאני שלך", 1996)
חרוז גברי- סיום השורה בהטעמת ההברה האחרונה:
"והלילה בלי כוכב
והקסם בידיו "("היא הולכת בדרכים", מתוך "אולארצ'יק", 1985,יכול לשמש גם כהאנשה)
חרוז נשי- סיום השיר כאשר ההברה לפני האחרונה היא המוטעמת:
"היום התעוררת בשתיים בצהריים,
ראית מה השעה איזה חושך בעיניים" ("ילד מזדקן", מתוך "אולארצ'יק", 1985, יכול לשמש גם כאפוריזם)
מוטיב מנחה (לייט מוטיב) –חלק של יצירה החוזר יותר מפעם אחת, רעיון ראשי :
מוטיב הנפילה והדעיכה ב"ילד מזדקן":
"ילד מזדקן
ילד מתקלקל
לומד את הפרנציפ
רק אחרי שהוא נופל.
מדבר לא טוב
ילד תעזוב
זה מה שאומרים לו
כשהוא נופל ברחוב.
מה לעשות כשאבא מתעצבן
אתה כבר השנה אמור להתחתן.
ילד מזדקן
ילד מתקלקל
לומד את הפרנציפ
רק אחרי שהוא נופל .
קמת והלכת לתל אביב בבוקר,
ראית אנשים שעולים כל כך ביוקר.
מה המחיר של ילד מלומד,
שלא רוצה לחיות ומרגיש כמו אף אחד.
ילד מזדקן
ילד דיפלומט
מדבר הרבה
בשבילנו זה מעט.
גר לו במיטה
אמא יקרה,
ילד מזדקן,
זה עצוב הרבה,
כשמלווים לך את הבן.
קחי אותי בצד,
דברי איתי לבד,
אני רוצה לבנות
קוביות על המרבד.
אמא מסכנה." ("ילד מזדקן", מתוך "אולארצ'יק", 1985)
מיטונימיה- החלפת מושג אחד במושג שני, קרוב:
"שם בערב אתגנב לי ארטב לי
באגם הקט שנח בטבורו " ("כל הליל אני בגנך", מתוך "שעשועי כאילו", 1987)
סינסתיזיה – סוג של מטאפורה המאחד תכונות או פעולות של שני חושים או יותר:
"מתחמקת נשמתה
למגע העלטה " ("היא הולכת בדרכים", מתוך "אולארצ'יק", 1985)
סמל- משהו העומד במקום משהו אחר, מייצג וממחיש תכונה או רעיון:
"אני רוצה לבנות
קוביות על המרבד" ("ילד מזדקן", מתוך "אולארצ'יק", 1985)
פניה- פניה רטורית ישירה של הדובר אל הנמען בשיר:
"אם אתה יודע איפה – אז תגיד עכשיו מייד
בינתיים אחכה לי – אחכה לי פה לבד " ("ניו יורק", מתוך "תגיד לי מה תה מרגיש", 1993)
פסיחה/גלישה- מעבר ישיר בלי עצירה תחבירית בין שורה לשורה:
"שבור חלון ו
אל תזמין זגג" ( "הנה הקיץ", מתוך "שעשועי כאילו", 1987)
תוספות שאינן כלולות בספרו של ריבלין:
חזרה- שימוש בחזרתיות להדגשה וזרימה:
"היא הולכת בדרכים
היא הולכת בדרכים
מעל הים במטוסים גדולים
אנה פניה יפנו
אנה פניה יפנו " ("היא הולכת בדרכים" מתוך "אולארצ'יק", 1985)
לעז – שימוש במילה או ביטוי לועזי בטקסט עברי:
"גלים גלים
עולים עולים
עושים סיבוב
אראונד דה וו" ("גלים גלים מתוך "אולארצ'יק", 1985)
סלנג- שימוש בשפה מדוברת ביצירה שירית:
"אם האחד היה צמא
אז השני עשה לו ברז" ("מאיר ואלון" מתוך "אולארצ'יק", 1985)
עד כאן מונחון אולארצ'יק. מורים, תלמידים וחובבי ספרות בכלל מוזמנים ליצור קשר במגוון דרכי המרשתת, לשאול, להגיב ולדון. אה…וכמובן, גם הדיסק הכפול עצמו שלרגלו התכנסנו מזמן חוויית האזנה מרתקת ומקיפה.