גיא טנאאלבום שישי לאחד היוצרים המעניינים במחוזותינו בסגנון הפולק והיצירה האישית. אלון ממשיך לשיר בעברית ונדמה שהמהלך שהחל באלבום הקודם ונראה כמעט מוזר עבור מי שהתרגל לשמוע את אלון רק באנגלית הולך ומבשיל.
אז מה התחדש ? לא הרבה..אלון מצא לו כבר מזמן את הנישה הנוחה לו, מבוססת הגיטרה והשירה בעלת הגוון הייחודי. כמו יוצרים שכבר מצאו את דרכם ומקומם האומנותי והציבורי, אלון לא מחפש דווקא להתחדש אלא להתמחות ולהתבסס באותם מחוזות בהם פרח וקיבל הכרה.
על סף גיל הארבעים גבע אלון מבטא בשירים כמו "אין פעם" וב"את שם" חוויות חיים של מי שבונה זוגיות , מתרפק על העבר אבל לא מפסיק לחפש, שמיים מטאפורים וכאלה שאינם כאלה. ב"בא הביתה" הוא אפילו מחדד את התחושה הביתית/ משפחתית ולצד אווירה רוקית יותר הוא מתיישב לו ליד החלון, צופה לתמרים ומתכנס בזוגיות שמגבשת את עצמה: "ואת לידי/ לא יוצא בחיים".
השיר "דניאל" נוגע בסיפורו של דניאל פיש שנפצע קשה במבצע "צוק איתן". אלון כותב במיוחד את השיר עבור דניאל ומתחבר בצורה מרגשת ומלודית מאד לסיפור המורכב שנוגע בכל כך הרבה בתים בארץ המדממת שלנו. עם טראומה אחרת נפגש אלון ב"אירופה", שיר שמגלה באותה מידה שהוא מסתיר. איני יודע אם השואה אכן הייתה חלק מ"כוונת המשורר" אבל עבורי, גלגול אחר ויערות באירופה מתחברים בדיוק למקום ההוא באחד השירים היפים באלבום.
החיים בצפון, בגולן במקרה של גבע אלון, משפיעים על תמונת חייו ויצירתו. ב"לילות קטנים" הוא מעביר היטב את התחושה המוכרת כל כך של מי שנולד בקיבוץ וחי בתוך הטבע ולא נדרס בתוך ג'ונגלי בטון מאופק עד אופק. "ללבוש ארוך או קצר/שואל" אלון מול גינת פרגים מול השמש ואת התמרים כבר הזכרנו?…
לקראת סיום האלבום שיר הנושא ממריא עם הרבה כח, הרבה תקווה ופשטות. מעניין אותי השיבוץ של השיר במקום שכזה מבחינת סדר השירים אבל שורה אחת קנתה אותי : "פוגש חברים/ הצפון רחוק הם אומרים" והמחיר של בחירה בחיים באזור כפרי באחד מקצווי הארץ בא לידי ביטוי מפתיע ומדוייק.
חבר, יוצר מבריק בתחומו, סיפר לי לאחרונה על חרדותיו מן המצב הבטחוני ומן המתיחות בצפון. כבן דור שני לשואה וחרדתי בהתאם, קנה החבר כבר סוללות של קופסאות שימורים והתכונן כראוי להגן על ילדיו ועל ביתו במציאות ששכחנו שאיננה נורמלית ומזינה חרדה. השיר "פורטוגל" עוסק ברצון להתנתק ממעגל הלחימה הבלתי פוסק, מהצורך המוזן אלינו לווריד להישאר כאן בכל מחיר ולחיות בגופנו ובנפשנו את מאבקי הפוליטיקאים חסרי החזון. אני, כבר ויתרתי. גבע אלון "מנסה להיות חופשי". "מנסה". יופי של שיר והרבה חומר למחשבה.
אלבומו הששי של גבע אלון מהווה דרגה נוספת של הבשלה לגבי אומן ויוצר שמצליח לשמור על סגנון מובהק ולהישאר רלוונטי בלי להיסחף אחרי אופנות מתחלפות. יחד עם נגנים בכירים כמו ג'נגו, ספי ציזלינג ואחרים ובעבודה משותפת עם עמיר לב ואחרים, התוצאה שווה האזנה בהחלט.