בעוד מאיר כהנא נרקב בקברו ועשרות אם לא מאות אלפים ממשיכים את הקו הברור אל עבר התהום ( לכתוב מיליונים זה זוועה) מוכיח גלעד כהנא שהוא כרגע נביא הזעם של המיעוט הנכחד בואך היכל הרוק האולטימטיבי  "בארבי"  תל אביב ( ויסלחו לי החבר'ה ממאורת הרוק בגבעת חיים מאוחד…)

ראיתי את "ג'ירפות" כמה וכמה פעמים, הלוקיישן בקיבוץ גלויות הופך את כל האירוע הזה לחוויה. וחוויה (לכל מי שלא שומע את רדיו מהות החיים) מורכבת מהוויה, כאן ועכשיו אתה יודע שתקבל את מנת הסם שלך מגלעד כהנא, בנאום הפתיחה שכולו מראה שחורה על התמכרות למסכים שטוחים, ושרהל'ה שנותנת עבודה והבנק שמתקשר בגלל חריגה מהמסגרת וכל מה שבא לך זה לדלג.

כשכהנא נואם אתה נע בין נקרע מצחוק וסובל בשקט בו זמנית, אתה בעצם בא לקבל את מנת האסקפיזם השבועית שלך אבל מקבל אותה על ידי אמת שגורמת לך להצטער על הרגע בו נולדת. מכיוון שכהנא לא לבד ויש גם מוסיקה סביבו אז הכל מתערבב , הבס של יאיר קז עם הגיטרה של ארז רוסו, הקלידים של לוי בן ברוך עם התופים של אסי ששון יוצרים כולם יחד מיקס של זרם תודעה נדיר עם רוק שנע בין הודו לשווארמה במזרח ירושלים מצד אחד, ומן העבר השני גיטרות שבאות ממערב מעבר לים אך לא דומות לשום דבר ששמעת כבר.

"ג'ירפות" פותחים עם 'יש לו בחורות כמו מים', כדי להוריד את מפלס הרצפה למילימטר מהרגליים, ממשיכים עם "747" ואחר כך קטע מעברו של כהנא כטייס אף 13 בואך 'לכת'. כהנא אמנם התנצל ש'הם צריכים לשיר שיר חדש מהאלבום שבדרך' אבל לא ברור על מה ההתנצלות. 'אם פתאום תבוא רוח' הוא שיר מעולה שכולל ריף גיטרות מצוין של ארז רוסו ואווירת האלבום השני האהוב עלי חוזרת בגדול.

בנאום הבא מתערבבים הזונה של אירוסמית עם השמפניה של שרהל'ה, וישראל 2017 היא חרפה , אבל ההופעה חייבת להימשך. 'קשה לי/קשה לי לדבר/ על כל האופציות האלה/אין לך תוכן יש לך צורה/ אסתטיקה טהורה' והיצירה של הג'ירפות היא באמת אסתטיקה טהורה.

דיברנו על התמכרויות אז הנה הגיע נאום הסמים, 'אין לי בעיה עם הסמים יש לי בעיה עם החיים' הוא המבוא לשיר הסמים העדכני 'אני מת' במהלכו דמותו הרוחנית של אוהד פישוף באה לבקר תוך  'אני כל כך משועמם'.

ואז הגיע אלמוג, בחור אמיץ במיוחד שבחר לעלות על הבמה ולהציע נישואין לחברתו, דבר שלווה בנחת זרועו של הסולן ' עכשיו יש לכם סקס סביר אבל אחרי שהבטן שלה תגדל ויהיה לכם תינוק ואתה תישן כל הלילה והיא תרצה להרוג אותך '  וכל זה בא בתזמון (מתוכנן אבל הכרחי) ל 'מי שלא ישן כועס'  ואנחנו רק באמצע הערב שהולך ומקבל צורה של להיטים לוהטים עד הסוף כולל הרגע בו כהנא לא בוחל בקטע מחווה לאתניקס .ברגע בו ההלהקה החלה לנגן את 'ציפור מדבר' והקהל ברובו שר את המילים הוא נשבר ואמר שזה ללא ספק הרגע המביך של הערב…

אין מקום להתייפייפות ('הזיין של עברי לידר שקוף' אמר ליאיר קז רגע לפני החליל ב'אין כניסה לפילים') כשהוא שונא את הקהל ומבין שבעצם כולם כאן אוהדים של אתניקס הוא צוחק על עצמו, כשהוא אומר שאלוהים שונא אותו על זה ש"ג'ירפות" לא יחממו את רדיוהד הוא יודע ש'אין לנו ברירה'  והקהל שבוי. צוחקים בזמן, מוחאים כפיים כשצריך ועפים באוויר ב'גג', 'מונוגמיה' ו'וואו'.

הג'ירפות חזרו להדרן עם הגרסה הקנונית שלהם ל'רמי מואשם באחזקת סמים קלים' ולי לא נותר אלא לעמוד ולהשתאות נוכח החוויה וההוויה החד פעמית הזאת. מומלץ !!