אלבום בכורה, אינסטרומנטלי ברובו, למוסיקאי הג'אז ואחד המתופפים המוערכים בארץ, נועם דוד, אשר שיתף  פעולה עם ג'אזיסטים בכירים כגון אבישי כהן הבסיסט, אבישי כהן החצוצרן, אברי בורוכוב, אלי דג'יברי ודניאל זמיר.

אמנם הקטע היחיד באלבום שהוא שיר, "יעלה", שנכתב על ידי המשורר בן המאה השש עשרה, רבי ישראל נג'ארה, כבר יצא כסינגל לרדיו , השמיע את קולו של דוד (ביצוע לא רע בכלל) ואף זכה להצלחה מסוימת, עיקר האלבום הוא כלי ומורכב יותר.

לאחר פתיחה בשם FREE FALL  , קטע אווירתי נעים לאוזן ותקשורתי למדי עולה השאלה האם יהא זה אלבום שיכול למתוח גשרים בין עולם הג'אז הישראלי הסגור למדי לבין הקהל הרחב, אולי מכיוון התופים תגיע הבשורה.

התשובה מגיעה מהר למדי, כבר מקטע הנושא של האלבום Alef Melody . הקטעים באלבום מורכבים מדי לאוזן הממוצעת ואף על פי שהם עושים צעד בכיוונה, צעד מבורך לטעמי, הפער נותר גדול מכדי גישור. הנטייה של ג'אזיסטים ישראלים לעשות שימוש בפראזות ובסאונד שמקורו מן האזור הגאוגרפי- תרבותי בו אנו חיים, גם כדי להעלות את סיכויי הצלחת האלבום בחו"ל באופן אבסורדי למדי, לא מסייעת בכיוון שמעניין אותי מאד ומשאירה את הג'אז בבדלנותו. הוירטואוזיות של הנגנים מרשימה אמנם אך לא מכאן תבוא הבשורה.

אגב אורחא פסח, דוד בוחר בשירה של נעמי שמר " ארבעה אחים" מתחילת שנות השבעים ומעבד אותו באווירה סווינגית יחד עם תפקיד נפלא ושובבי של אבישי כהן על הבס אם כי כאן המקום לציין את חשיבותו והדומיננטיות שמאפשר דוד לקלידים של עומרי מור. דוד אמנם מתופף בעל נוכחות וכריזמה רבות אולם הוא נהנה לנגן בצוותא ואינו משתלט על הסאונד של האלבום כמתופף.

מדובר באלבום ג'אזי אוריינטלי ידידותי למדי למאזין וכאלבום בכורה הוא בהחלט עושה את העבודה מבחינת הצגת האומן לקהל מאזינים חדש. מעניין יהיה לשמוע כיצד דוד יתפתח כמוסיקאי שלם באלבומו השני. בהצלחה !