אלבום שלישי לקרולינה, מי שביססה לאחר שני אלבומיה הקודמים, "מה אעשה עכשיו" (2009) ו"זוהר" (2012), מעמד בכיר ומיוחד בין היוצרות בפרט והיוצרים ככלל במוסיקה הישראלית.

קרולינה מגיעה לאלבומה החדש מעמדה אומנותית המושפעת מאד ממצבה המשפחתי החדש של בת זוג ואם. בראיון עמה בגל"צ אמרה קרולינה שהאג'נדה שלה באלבום זה היא בכיוון של רגיעה, פיוס ורוך. אמנם קשה לטעון שאלבומיה הקודמים היו זועמים או ביקורתיים אך בהחלט ניתן לזהות נטייה עגולה, בוגרת ואימהית יותר ב"שלוש", נטייה שנדמה שמתאימה לפרסונה האומנותית של הווקאליסטית והיוצרת המיוחדת הזו.

אמנם "ענן" (מילים ולחן: קרולינה) יצא כסינגל ומתאים לחשיפה הראשונה של האלבום אך אני התרשמתי במיוחד משירים אחרים באלבום, מהם מצויינים ומהם "רק" טובים ומיוחדים במידה זו אחרת ביניהם "עולמו הפנימי של החלל החיצון","אור".

יש תכונה לקרולינה שמחברת אותה באופן טבעי לכיוונים והשפעות שונות בטבעיות מעוררת התפעלות. ב"טסה לחלל" (מילים: קרולינה, יואב ליפקין ומאיר גולדברג/ לחן: קרולינה) ,למשל, בו היא מארחת את חברותיה להרכב "הבנות נחמה" השם ייקום דמו, יעל דקלבאום ודנה עדיני, נשמע השפעות שאנסוניות לצד בוסה אוורירית ולצד פנדר רודס של עמרי בר. שירי האהבה של קרולינה אומנם נעים להם בחלל לא מעט באלבום הזה אך הקשר הזוגי תמיד מוכוון בית וההפקה המוסיקלית של סאבו יודעת לנווט את שלל הנגנים והמשתתפים להשרות אווירה מתאימה.

גם הפופיות מוצאת מקומה ב"שלוש" ובולטת לטובה במיוחד ב "מה השתנה" (מילים ולחן: אלרן דקל), אחד מהלהיטים בפוטנציה של האלבום. סאבו בסינטים מוסיף ארומה מיוחדת, כזו שדורשת מספר השמעות על מנת ליישב אותה אך לבסוף נטמעת בשיר כחלק שאי אפשר בלעדיו.

כאם (שירי ערש בפי קרולינה נשמעים לי רעיון נפלא לאלבום…) מביאה קרולינה את "מלאך" שהזכיר לי את "Vaya Con Dios " הזכורים לטוב . המילים והלחן של קרולינה נעות בין שפה מדוברת לשפה פיוטית ובין "אבקת מלאכים" ל"שרשרת דובדבן" מתקבל כאן שיר ילדים לאמהות, או שיר אמהות לילדים לשנים רבות. למרות עיבוד מעט משונה בעיני וחרף חוסר חיבתי לכל מה שקשור לטנגו, "היהלום שבלב" (מילים: קרולינה ויואב ליפקין, לחן: קרולינה, רונן סאבו, אופיר קותיאל) מצליח איכשהו לשלב פזמון פופי מתוק להפליא לילד של קרולינה עם אותו טנגו.

לב האלבום מכיל בעיני את השירים היפים ביותר בו. זה מתחיל עם "תן לי רגע" (מילים:קרולינה, לחן:קרולינה, רונן סאבו ואור גרפינקל) הפאנקי (פ רפה) שגם הוא מארח את דקלבאום ועדיני בקולות. אין כאן טקסט יוצא דופן אבל הפשטות שבו עם הקסם שבמנגינה ובעיבוד, כולל קטע שירה אקוסטי למחצה באמצע רצף השיר, עושים את שלהם כדי ש"המנועים ישקיטו ושהגוף יפסיק לחשוש".

המשך העונג מגיע ב"תאהב אותי" (מילים:אלרן דקל וקרולינה, לחן:אלרן דקל, קרולינה ורונן סאבו), אחד הבלדות היפות ששמעתי בשנים האחרונות. הכינורות והויולה של אבנר קלמר, הסינטים והקלידים של סאבו, הבס של שחם אוחנה- אלה ועוד עושים את שיר האהבה הזה לאחת הפסגות ב"שלוש", בלי בולשיט- "תאהב אותי לפני שמשתגעת/ לפני שאתפורר".

חוליה מיוחדת ושונה בשרשרת השירים נמצא ב "זוהר הקטבים" (מילים: קרולינה ורונן סאבו, לחן: קרולינה), בלדה אחרת, סוריאליסטית כמעט, בו הקסילופון, כן הקסילופון של אור גרפינקל מנצנץ לו בעדנה מול קולות נמוכים וכבדי מבע. סופר מעניין.

(כמעט) סיום מרשים לאלבום נשמע ב"היכנע" (מילים: דרור קרן, לחן: אלרן דקל). "היכנע באהבה/ לפני כניעתך הסופית, הגדולה היכנע/ כמי שחי עכשיו ורואה את כל חייו/ מהסוף להתחלה" שרה קרולינה ואני מצטמרר. ממש. יחד עם אלרן דקל בקולות מצטברת עוד עוצמה, נוסף עוד איזון, ממד גברי ווקאלי שמסייע להפוך את השיר לפינאלה , כאמור, מרשימה וראויה לסיים אלבום משובח..

קרולינה כבר לא חייבת להוכיח דבר. כבר זמן רב היא ניצבת בין היוצרות הבכירות והווקאליסטיות המוכשרות ביותר- "שלוש" מוסיף עוד נדבך בקריירה שלה וכעת….מחכים להברקה הבאה.