איה זהבי פייגלין – "שבעה שירים"/"אמריקה", מועדון הקצב של אביהו פנחסוב- "ימים יפים".
אודה ולא איבוש, במרוצת השנים בהן הבליחה מדי פעם איה זהבי פייגלין בשמיים הנמוכים של סצנת הרוק הישראלי, לא התרשמתי יותר מדי לטובה. תמיד היה לי הרושם שהבאז מנופח מדי, לא פרופורציונלי. כעת, עם הוצאת מעין אלבום כפול, הראשון, "שבעה שירים" בהפקה מוסיקלית מחודדת ומותאמת של הילה רוח, מציג שירים כמו "ברלין", "חדרה" ו"גיבור" שמשקפים למאזין אומנית בעלת אמירה מובהקת מאד, לא מחויבת למוסכמות או ז'אנרים ובעיקר, כזו שהאמת שלה מרעידה נימים בפשטותה ובישירותה. הדיסק השני, "אמריקה", מינימליסטי יותר ומסונתז יותר, הופק ועובד כולו על ידי אריאל טוכמן,אולי פחות לטעמי אך גם הוא מציג אמירה מעניינת ומושכת את האוזן- טקסטואלית ומוסיקלית גם יחד.
https://www.youtube.com/watch?v=a2BN-MrPXiA
הצלע השנייה ברשימה זו, רחוקה מהביטוי האומנותי של זהבי פייגלין כרחוק המוסכים של יפו מן השרוניות הפרברית בשיריה. מועדון הקצב של אביהו פנחסוב מוציא אלבום שני שנפתח ונושא את שמו של שיר הנושא, כך מסתבר, של סדרת הלהיט "תאג"ד", עם או בלי קשר ללהיט משנות השבעים של אורי רווח. פנחסוב עצמו, סולן דומיננטי מאד, עוצמתי, אנרגטי. מזכיר במעט בגוון קולו את מיקי גבריאלוב של סוף שנות השמונים והתקופה הטורקית שלו. לצידו, מכבד בנוכחותו את ההרכב הצעיר, אגדת הרוק חיים רומנו שמתפנן ליד הילדים ומוסיף קלסיקה בכל פריטה על הבוזוקי. מרקיסיו מעבד ומפיק מוסיקלית את האלבום כולו.מדובר באלבום קיצי שמח, תוסס, ים תיכוני ישראלי שמתאים לכולם עם אורחים מגוונים כמו טריפונס, קרולינה, חיים משה וגיא מר. מומלץ בחום !