בינות הדיסקים שהצטברו מטרום-פסח ועד עצם היום הזה, גיליתי אלבום מעניין למדי שייך, כך מסתבר, לבני הזוג ג'ניה וסילנקו ויואב אור. יחד עם המפיק המוסיקלי השותף אורי וינוקור בעל מגע הזהב, הדואו (ששמו מבוטא ג'ונזי) הזה מצליח להיכנס לפלייליסט גלגל"צ, הדבר הכי מושמץ בפיד מלבד יאיר לפיד והכי נחשק… והקורא מוזמן להשלים בהתאם..

אולם, חשוב מהכניסה לחיקו הנמנמן של הקונצנזוס מרחוב יהודה הימית, מדובר בצמד שמצליח ליצור מוסיקה קומוניקטיבית מחד וסף איכות גבוה שמתבטא בכל המישורים האומנותיים והמוסיקלים שמתבקשים מהרכב מסוג זה.

איך עושים פולק בעשור הנוכחי? האם יש תקפות אמיתית למה שהזכיר בעיקר געגוע ופנטזיה כבר בסיקסטיז ובסבנטיז? מבחינתי התשובה בהחלט חיובית ונעוצה בהשקפה שסגנון מוסיקלי הוא בראש ובראשונה סטייט אוף מיינד, מצב תודעתי בו היוצר והמאזין נפגשים לרגע מזוקק של חיבור יצירתי. אז, בתור, כך אני מרשה לעצמי לנחש, מבקר המוסיקה היחיד בארץ ,שכמו וסילנקו ואור, אכן גר על הר באזור פתוח וכפרי, ציפיתי לשמוע משהו פסטורלי יותר ושמחתי להתבדות.

JonZ שרים על שייכות, על מרחב, על שיט, על אוקיינוס, זריחה, הארה. הם מכירים בכוח היחיד והזוגיות ומעמידים את עצמם, יחד עם מאזיניהם בהקשר רחב יותר, אמיתי, אוהב.

הפולק שלהם חורג בהרבה מהגדרה פשטנית. ב Shine הם נושקים לצ'יל ולאלקטרוניקה קרירה וכחלחלה, ב Moving המצליח מתווספים גם כלי מיתר ונשיפה ומעשירים את הסאונד. ב Room For All קיימת נגיעה במקצבים מאתגרים לצד צלילי נבל…בקיצור, האוזן בהחלט נהנית מן השפע.

I'm The One מציג לראשונה את אור בעמדת המבצע הווקאלי ובהתאם את החיבור לכיוון יותר אתני, מארשי אפילו. הטקסט עצמו עומד כמעט בניגוד לוייב המוסיקלי. זהו טקסט שנוגע בכשלון מר, בתחושה של תסכול ומפלה עצמית. מן הסתם זה לא הפריע לקובעי המדיניות של גלגלצ ואנחנו הרווחנו שיר טוב בפלייליסט כתוצאה מכך. אתניות קיימת גם ב"מובנה" האירלנדי ב Where We Belong שיר שנמצא מחוץ למקום ולזמן ועל כן שייך לכל מקום ולכל זמן…

שמונה שירים באלבום הבכורה של הצמד, רמת השירים אינה אחידה והכתיבה עדיין טעונת הבשלה. בנוסף, יותר מדי פעמים נזכרתי בדברים אחרים שכבר שמעתי, ודי לאחרונה. עם זאת, ממה שכן אהבתי ניכר כאן פוטנציאל גדול, שירה בוטחת ומיוחדת וכן מוסיקליות יצירתית. נהניתי, נמתין לאלבום הבא כדי לראות לאן ג'ונזי יגיעו עם או בלי מחמאות מופרזות שרק יגביהו את סף הציפיות לרמה בלתי אפשרית.