שיר אחד וארבעה קטעים כליים, כולם נכתבו על ידי אורי בראונר כנרות, מהווים את הנסיון המיוחד והמעניין הזה : כתיבת מוסיקה בהשראת סיפורי אלף לילה ולילה. יחד עם דני עבר הדני בקלידים, אדם שפלן בבס ועירא רביב בתופים, ממשיך UBK להתוות צליל מיוחד, שילוב בין ים תיכוניות ומדבריות לבין סאונד עדכני מערבי, ולספר לנו את הסיפורים המוכרים והפחות מוכרים במוסיקה ובשפה צלילית.

כבר מקטע הפתיחה הצליל הוא סוריאליסטי, מרוח, לא דייקני. תרבות המערב נבעטת כאן החוצה לטובת הסיפוריות, מעין הזיה נוסח Hotel California ו Horse with no Name (מבחינת הטקסט, לא מבחינה מוסיקלית) מעורבב היטב  בשחרזדה וצלילי לילה מדברי סביב המדורה. את הסוס ללא השם, החליף גמל סימפטי …… אהבתי מאד את הביצוע הדומיננטי של עירא רביב שמצליח למקד הרבה תשומת לב למרות השפע הצלילי שמייצר UBK.

Nile Fever מדגים את המורכבות של המוסיקה שנשמעת באלבום כולו. אין כאן אוריינטציה להיטית או חפלאית. יש כאן בהחלט אמונה שלגיטרה חשמלית יש מקום בתוך צליל מזרחי ואכן לא פעם, הצירוף של יהודה קיסר וזוהר ארגוב עלה בתודעתי כאשר האזנתי לקדחת הנילוס של Ouzo Bazooka, מעלה טמפרטורה עוד ועוד.

Scheherazade's Dance על שם המספרת האגדית של סיפורי אלף לילה ולילה, מעמיק אל תוך הצליל הים תיכוני, אם כי דווקא מצפין והולך. לצד המקצבים הלבנטיניים יותר נשמע כאן גם צליל שמזכיר מרחבים טורקיים, יווניים, אפילו קפריסאים, כמו Misirlou הידוע כקטע הפתיחה של "ספרות זולה" אך הוא למעשה קטע יווני במקור משנות העשרים של המאה הקודמת.  Turkum המתון יותר, מחולל פעולה דומה ומזכיר לי לחזור לאותו דיסק של מוסיקה טורקית אתנית שרכשתי אי אז בחנות אנטלית נידחת לפני כעשור ונשכח כרחת לוקום שאין לה הופכין…

https://www.youtube.com/watch?v=GOr2UmdCikM

חיפשתי את משמעות המלה Yolar  ונכשלתי חרוצות (מה הבעיה לתרגם לאנגלית על חוברת הדיסק? …) אולם מדובר בקטע מצויין שמביא לידי ביטוי גם את היכולות של כל חברי הלהקה וגם את השילוב המערבי/ מזרחי לידי הבשלה מיוחדת.

חמישה קטעים, חמישה סיפורים, יופי של מתנה לחג.