"A Ballad of a Thin Man" השיר האחרון של האלבום המופתי של זוכה פרס נובל לספרות בוב דילן "Highway 61 Revisited" , הנו בוודאות אחד השירים המורכבים של דילן מבחינה טקסטואלית , לפחות מתוך הקאנון הרחב המוכר לי עצמי.

איני מתיימר לפסוק האם הפרס מגיע או אינו מגיע לדילן אך בכל הנוגע להפיכת כתיבה לספרות, ודאי וודאי ששיר זה הוא מועמד משמעותי בעיני לאחת היצירות המרתקות שנכתבו לאלבום מולחן אי פעם.
אני מזמין אתכם לצלול עמי לעולם מסוייט, מוטרף, תרבותית, לשונית, סיפורית ולהכיר יחד את האלטר-אגו של דילן דאז, פלוני מיסטר ג'ונס .

You walk into the room
With your pencil in your hand
You see somebody naked
"?And you say, "Who is that man
You try so hard
But you don't understand
Just what you'll say
When you get home

השימוש בגוף שני נוכח מעורר תהייה מוקדמת. מיהו אותו "You" אלמוני? העפרון מציג את השיר מיד כשיר ארס-פואטי או מטא-פואטי. שיר שעוסק בכתיבה ומתוך כך מוצב ומוצג לראווה הקשר הבל-יינתק בין הנמען של השיר, זה שזהותו עדיין לא הוצהרה, לבין כותב המילים עצמן והדובר בשיר.

מבולבלים ? גם אנחנו…זה לא עומד להיפסק בקרוב…חוסר ההבנה המלווה את השיר הוא חלק צרוף בDNA של שיר האבל/אימה הזה.

הגעה הביתה כסיום תהליך או כביטוי השאוב מעולם הבייסבול של הום ראן, ניצבת כאן כאיום או כחרב דמוקלס המתנפנפת מעל ראשי היוצרים הנדרשים ליצור ולהציג בהירות ואמירה ברורה, שתי פונקציות נגדן חותר דילן בשיר זה במוצהר.

Because something is happening here
But you don't know what it is

?Do you, Mister Jones

משהו קורה כאן ואינך יודע מהו מר ג'ונס, מלגלג מעט הכותב אל מול שם גנרי משהו, מכניס אותנו לתוך מערבולת סוריאליסטית שנדמה כי אף לו, אין שום הבנה כיצד להיחלץ ממנה.

You raise up your head
"?And you ask, "Is this where it is
And somebody points to you and says
"It's his"
"?And you says, "What's mine
"?And somebody else says, "Where what is
And you say, "Oh my God

"?Am I here all alone

מהי המשמעות של השאלה "?Is this where it is" , למה היא קשורה או מתחברת? מהו אותו it? מדוע משאלה של "איפה?" התשובה מתקבלת ממישהו נוסף שמצביע דווקא על הדובר כאילו נשאלה השאלה "מי ?" או "של מי ?" וכך מעניקה תחושה של ניתוק ממציאות קיימת וריחוף/ שיוט במציאות מקבילה או בדיונית?.
נמצא כאן שימוש בצורת פועל שגויה (you says) לגוף שני נוכח המרמזת לשיוך לגוף שלישי יחיד, דרגה נוספת של אחרות, זרות, שונות. ולאחר מכן שוב, תשובה לשאלה שלא נשאלה, מ"מה ? " ל"איפה" או " איפה מה ?" והבלגן חוגג..
קריאתו של הדובר לאלוהים משמעותית בשורה, שמלבד עוצמתה בגלל הקריאה בשם האלוהים שמעניקה לה כוח של מעבר למילולי, מכניסה ממד פילוסופי ואמוני שנוגע בניטשה , בוויליאם המילטון וכמובן בשורשיו של דילן שמצויים כל העת אי שם , אופפים אותו בעבותות בלתי נראות. האם דילן חש לבד בלי אדם, כמאמר חלפי או שמא לבד ללא אלוהיו והקריאה בשמו כרוכה בציניות של ההרגל או בבדידות קיומית?

You hand in your ticket
And you go watch the geek
Who immediately walks up to you
When he hears you speak
And says, "How does it feel
"?To be such a freak
And you say, "Impossible

As he hands you a bone

היציאה למסע כרוכה בתשלום סמלי, מסירת כרטיס. השימוש בביטוי hand in עשוי לרמז על משלוח יד, על מלאכת הכתיבה שמכניסה את הדובר , הנמען והקורא גם יחד אל המערבולת הזו. הליכה לראות את ה"גיק" , את האקסצנטרי אך התמים וחסר הסיכון, את יוצא הדופן שהופך את הדובר עצמו במהירות ל"פריק", תפלצת, משהו ביזארי שיש בו ממד של סכנה.
מן "הפוסל במומו פוסל" ניתן להשליך אל המשך הערבוביה העלילתית והבלשנית כאשר גופים לשוניים מתערפלים והדובר אינו מאמין כאשר ה"גיק" משליך לעברו עצם, גם כן ע"י שימוש ביד, בפועל  hand.

אלא שהפעם ייתכן שנרמז על שארית של כשרון, של שאר רוח, של פרורים לנגוס ולמצוץ את לשדם לטובת יצירה שבאופיה תהא ביזארית ותיתפס כמסוכנת.

You have many contacts
Among the lumberjacks
To get you facts
When someone attacks your imagination
But nobody has any respect
Anyway they already expect you
To all give a check
To tax-deductible charity organizations
You've been with the professors
And they've all liked your looks
With great lawyers you have
Discussed lepers and crooks
You've been through all of
F. Scott Fitzgerald's books
You're very well read
It's well known

באופן לא צפוי או סטנדרטי הקשרים (contacts ) , במשמעות של קשרים שיביאו תועלת, הם קשרים עם חוטבי העצים, אולי במשמעות הביטוי הידוע מדברים כ"ט שקיבל דווקא את משמעותו העכשווית מיהושע פרק ט'.

ייתכן גם חיבור תמטי עם אנשים שמשלח ידם הוא לקטוע צמיחה, להפוך את היש לסוג של אין אל מול אדם שמשלח ידו מתרכז ביצירה מן היד אל הדף, מן האין אל היש. דווקא בהם הוא שם את מבטחו , מהם הוא מקבל עובדות חיים, כאשר מישהו תוקף את דמיונו, הסכנה הכבדה ביותר לאדם הכותב.

החריזה והדמיון בין המילים respect לבין expect משמעותיים גם בשל העולם הספרותי/חברתי חוץ-כתיבתי. זה שנובע מן הכתיבה ולא שייך לעצם היצירה עצמה.

במעין ציניות כותב דילן על הציפיות מן הכותב להתגייס למען מטרות צדקה. השירה נגועה בארומה של זלזול.

הפן החברתי-תרבותי ממשיך לקבל ביטוי כאשר התרועעות עם אינטלקטואלים מוקטנת היות והוא תחבב עליהם בשל מראהו ולא בשל יצירתו/מהותו ואילו התרועעות עם עורכי דין נגעה למצורעים ופושעים כאשר לפחות לגבי המצורעים אין אלא להתייחס לקו המשוך להוצאה אל מחוץ לגדר של מי שיכולתו אינה משגת להשיג את ההגנה המשפטית/חברתית של המצורעים והפושעים ה"אמיתיים", הלא הם אותם עורכי דין.

מדוע בחר דווקא דילן בכתביו של אף.סקוט פיצ'ג'רלד להדגים את מלומדותו של מיסטר ג'ונס? אולי בשל הרומאן המפורסם שלו The Beautiful and the Damned  .

Well, the sword swallower, he comes up to you
And then he kneels
He crosses himself
And then he clicks his high heels
And without further notice
He asks you how it feels
And he says, "Here is your throat back
"Thanks for the loan

כמו הגיק לפני כן מגיע בולע החרבות אל מיסטר ג'ונס וכורע ברך במחווה נוצרית, מצטלב אך לא זאת בלבד: המלה crosses נושאת עמה גם את משמעות החצייה, הפגיעה העצמית, זו שמיד נלווית אליה פעולת הנקישה בעקבים, פעולה מיליטנטית המרמזת על ימים חשוכים.

העקבים הגבוהים מכניסים בפעם הראשונה נוכחות סימבולית נשית שמערבת עוד תמהיל בלתי סטנדרטי של להטטונות, צוררות ונשיות. גם בולע החרבות מפנה את תשומת לבו של ג'ונס אליו עצמו ושואלו כיצד הוא מרגיש (עם עצמו) בעוד ג'ונס עצמו חש מלכתחילה שהוא מגיע לצפות במעין קרקס לא לו.

אולי אחת השורות המרתקות ביותר בשיר היא זו בה בולע החרבות מחזיר למיסטר ג'ונס את צווארו ומודה לו על ההלוואה.

ייתכן שכאן ננעצת סופית ההכרה שכל הדמויות הן אחת: הכותב, הפרוטאגוניסט ושאר הדמויות בטקסט. הצוואר, שבלעדיו אין תוחלת, שדרכו נושמים, אוכלים ומייצבים את הראש, ניתן בהשאלה למי שבולע דרכו חרבות, מסכן עצמו לפרנסתו. כך רואה דילן את הכתיבה, כמעשה סיכון יומיומי ומתמיד.

Now you see this one-eyed midget
"!Shouting the word "NOW
"?And you say, "For what reason
"?And he says, "How
"?And you say, "What does this mean
And he screams back, "You're a cow
Give me some milk
"Or else go home

הגמד חד העין צועק את המלה "now " וג'ונס שואל "מדוע ?" ומקבל את התשובה בשאלה "כיצד?". דילן משתמש בשפה כדי לזרוע פורענות. הפורענות מודגמת לשונית ועלילתית גם יחד ויוצרת תוהו ובוהו יצירתי ונפשי.

הסוריאליזם מתחדד ונהיה תוקפני אף יותר: "למה אתה מתכוון?" מתחנן ג'ונס למעט הגיון צרוף ונענה בברוטאליות: "אתה פרה ! תן לי קצת חלב או שתלך הביתה !". מיהו אותו גמד חד- עין שזקוק לינוק מעטיני היוצר ?, מהו אותו חלב? האם חלב האם עובר כאן המרה זכרית?

האם ייתכן שהכעס, המרד מיוצג ע"י אותו יצור פנטאסטי מבלבל ? השאלה נשארת בלתי פתורה וניצבת כפסגה עלומה בטקסט שמתערבל מטה מעלה ללא הפסק.

Well, you walk into the room
Like a camel and then you frown
You put your eyes in your pocket
And your nose on the ground
There ought to be a law
Against you coming around
You should be made
To wear earphones

הבית האחרון ממחזר את פתיחת השיר אלא שהפעם בוחר דילן בגמל כדי לייצג מגושמות, ביזאריות, עמידות. העוויית הפנים הזועפת נדמית כפירוש שגוי של הבעת הפנים עצמה של אותו גמל שהולך ומאבד חלקים מעצמו: העיניים מוכנסות לכיס, האף מונח על האדמה.

לקראת סיום הקרב בין מקבת העריץ לבין מקדף ביצירה השייקספירית, מבטיח האחרון למקבת שיהא לאחר מותו "לראווה ולזוועה לדור: כדין מפלצת נדירה מאד, את תמונתך על מוט נתקע וכתובת: בזו תראו את העריץ". (מע' חמישית, תמונה שמינית, תרגום: אפרים ברוידא).

כנגד ג'ונס, יוצא הכותב עצמו במתקפה שטנית מאין כמותה וגורס כי צריך להיות חוק כנגדו, וכי עליו להרכיב אזניות כל העת, על מנת שלא ישמע את צרחות האימים של אלו שיראוהו כאותה מפלצת נדירה מאד ללא אף, ללא עיניים, ללא תוחלת.

מלבד השירה עצמה.

https://vimeo.com/52383325