יוצא מספריית חוף השרון, בדיוק סיימתי מפגש על 'הקיבוץ בראי המציאות' בהשתתפות יעל נאמן/היינו העתיד, ונציג הדור השלישי 'העבר עוד לפנינו'.. הדור הזה של ההורים שלי עושה דרכו החוצה, כן הדור הזה.. כל דור חושב את אותו דבר על הדור הבא אחריו. פורטיס הרים את האצבע המשולשת שלו כבר ב 1978 בזמן שהילד ההוא עם האצבע בפה חיפש את דרכו בין קירות בבתי ילדים לבעיטות אל עבר החיבורים, לא משנה איזה.

ומה נשאר לנו מכל הסיבוב הזה ?

מוסיקה, ולא סתם מוסיקה אלא כזאת שבועטת לך בבטן ובראש וגורמת לך לשכוח לרגע את הקירות והעבר והעתיד, ולצלול למקום שהוא מעל לזמן ומחוץ למחשבות. ופלונטר מבחינתי הוא אבן פינה בתוך כל המכלול הזה סו קולד רוק ישראלי (החיים עצמם).

ולא רק אבן פינה אלא גם אבן בראש,  לכל מי שאי פעם ניסה לשכוח ולא להתרכז, מי שניסה להתנתק והיו לו את כל התנאים הרגשיים להתמסר לדבר האמתי. ורמי פורטיס הוא הדבר האמתי מבחינתי, עכשיו כבר ברור שטראומות מלחמת יום כיפור היא החצר האחורית של האלבום הזה.

ואין כמו לבעוט בטראומה הזאת בגיטרות ותופים ולחגוג ארבעים שנה לאלבום פלונטר בואכה "בארבי" תל אביב. המקום היחיד בארץ שנותן גם לאמני השוליים מדי פעם את התחושה  של להופיע מול אלף איש מפוצצים באהבה ויודעים כל מילה ותו. אמני השוליים שווים להופיע כל שבוע מול קהל כזה אבל איפה המדינה ואיפה החזון..

אז מה היה לנו שם ?

חיים רומנו על כל הכלים, סמי בירנבך על כל המילים ורמי פורטיס אחד שעד היום קשה להשיג אותו.

ולא ש"קיין והבל 90210" לא ניסו, יאמר לזכותם שהם ניגנו כל כך מדויק וכל כך טוב שלא רציתי לשמוע שום דבר מלבדם. אם כבר דיסק מופת אז שישמע בדיוק ככה.

הילה רוח פתחה נפלא עם 'דבש', קוואמי המשיך באנרגיות גבוהות עם 'הדור הזה', אביב מארק נתן ביצוע חד ל'קלקלה את כולם', יהלי סובול ישב טוב על 'למדי אותי הלילה'. איתמר לוי על התופים קרע את הצורה ולא דילג על שום מעבר, אבל מכאן קין והבל פינו את הבמה לחלק שאריות לחבריהם בשוליים.

קטעי וידאו מיותרים (הבנו את זה בחגיגות השלושים), אור אדרי שלא הצליחה להגיע לגבהים הנכונים ב"שמש לך מצפים",  "גרייט מאשין" לא הצליחו לשיר את 'אפריל פולס' (פאק פורטיס הציב גבולות !), להקת ראול ב'יומו של העכבר' (וואט דה פאק) ו'תלוי על הצלב" , לא ברור איך השיר הזה נכנס לערב ולמה ?? (אגב הביצוע המצוין של ג'נגו)

אבל קין והבל ידעו לחזור בסוף לשני האפרים של הערב :'המוות אינו מחוסר עבודה' ו'רד רד מעל מסך הטלוויזיה שלי'.

פורטיס עלה לסיים את הערב בתוך אינקובטור כצפוי ומלחמת יום כיפור נדחקה מתחת לשטיח.

ביבי נתניהו עדיין לא ירד מעל המסך, ועד הפלונטר הבא..שימו לב לקין והבל…