שנה נפלאה עברה על המוזיקה הישראלית, שנה בה נפתחה הסצנה המקומית לכל עבר, גאוגרפי וסגנוני ועל כן הבחירה המסורתית בתריסר האלבומים הטובים של השנה הייתה קשה מאי פעם ואלבומים מצוינים נותרו מחוצה לה. האלבומים מונחים כאן לפניכם, לא לפי סדר מסוים בשום אופן. בסוף תריסר בחירותיי יבחרו כתבי טנא ג'י את הבחירה האחת שלהם לאלבום השנה. צוות טנא ג'י ואנוכי מאחלים לכם שנה נפלאה של מוזיקה ובכלל ומזמינים אתכם להצטרף לאוהבים הרבים שמקבלים עדכונים, ביקורות אלבומים והופעות ופינות יומיות שכולן, גם אם לעתים בנוקשות, אוהבות יוצרים … שלכם, גיא והצוות שממתינים לכם כאן.

קמילה- אדמה : זמן רב חיכתה המוסיקה הישראלית לאלבום בכורה מרשים כל כך ומשמעותי כמו האלבום של קמילה. היוצרת ממוצא אזרי מגישה, בהפקה המוסיקלית של דורון רפאלי ובסיוע אורי ורטהיים בעמדת הטכנאי, דיסק מרובה יכולות, מרובה צלילים, מרובה סגנונות, עשיר בקולות ואיכותי לעילא ועילא..

ימן בלוז- Insaniya : רביד כחלני, המתגורר בפינלנד ובישראל לסירוגין, מביא עמו נוכחות ישראלית דומיננטית לאלבום עם מוסיקאים כמו מתן צ'פניצקי, הוד מושונוב ויאיר סלוצקי אך המוסיקה של "ימן" היא בינלאומית בהגדרתה ונעה מעברית לצרפתית לערבית וכן הלאה,עם קו סגנוני שנע לרוב בין ג'אז למוסיקה ערבית במובן הרחב שלה, אך ללא מחוייבות סגנונית חדגונית. אלבום מלא שמחה ווירטואוזיות בביצוע הקולי והכלי.

נתי חסיד- זה מה שיש : אלבום נוסף בשרשרת אלבומי הראפ הישראלים מגיעים אלינו בשעה טובה בקיץ זה. לאחר נצ'י נצ', טונה ולוקאץ' מגיע נתי חסיד הירושלמי ומפתיע בגדול עם אלבום עשיר, מגוון , מרגש לעיתים עד דמעות, מושך את האוזן ובעיקר, מהנה. אז אולי טונה תקשורתי יותר, אולי נצ'י נצ' חד יותר ולוקאץ' בוטה יותר אבל את החוויה המלאה של הנאה, עניין ומוסיקליות קיבלתי בשפע כאן,על סף סיום השנה,מהחסיד הירושלמי.

הקליק- אני לא בפסקול : לחברי הלהקה (דני דותן, אלי אברמוב, עובד אפרת ועודד פרח שהחליף את המתופף המנוח ז'אן ז'אק גולדברג) המיינסטרים אף פעם לא היה סביבה ביתית. כאשר הם חזרו לאלבום נוסף, מצופה ומיוחל על ידי קהל רחב יחסית, היה להם חשוב להכריז כבר בתחילה "אני לא בפסקול" ולעשות זאת כאאוטסיידרים מוחלטים – למדינה (יום העצמאות, החדשות, יום הזכרון, המפלגות), להוויה היומיומית (מעליות, קניונים, בתי חולים, זיונים) ואפילו לסמלים מאחדים כמו יום הזכרון ויום השואה. המילים של דני דותן זעקו "טיפשים טיפשים/ תצאו מהחורים" והזהירו מפני "תאוות האומה/ למציאות מדומה" כאשר הסאונד שורט, הלמות הביט קיצונית והכל אומר מצב חירום.

מורה- מות המשורר : "מורה" הוא בראש ובראשונה, למרות שאינו מתויג כך, אלבום ג'אזי. השלושה יכולים לנוע סביב הג'אז, לגעת במוסיקה אתנית, בפולק, ברוק, ואפילו בקורטוב אלקטרוניקה ופופ אבל הג'אז ב"מורה" אינו רק פונקציה של נגינה אלא גם גורם המאפשר סביבה ידידותית לביטוי מקסימלי של טקסט, סבלנות, אורך נשימה. הבחירות של שחר ברבש, עומר קליין ואלון לוטרינגר הן בחירות איכותיות , אולי לעיתים יתר על המידה, קלאסיות עד קצה. אלבום בוטיק שיענג את האחד (אותי, למשל) ויפיל את השני ברשת היומרה.

סער ליבן- עזה תל אביב : סער ליבן מציגה באלבום הבכורה אותנטיות, סיפור של פיסות חיים ויכולת לגייס את המאזין לעולם שמספרים השירים . "עזה תל אביב" הוא אלבום בכורה מעניין מאד, מגוון שלא תמיד בטובתו. ליבן היא יוצרת מסקרנת שעדיין מחפשת את מקומה ואת הכיוונים שלה. עם זאת, נדמה שהיא מכילה בתוכה את הזרעים של אומנית בלדות מהגדולות שצמחו לנו כי "1980", "תירס חם" ו"עזה תל אביב" מביאים אתם עוצמות שלא הורגלנו בהם כבר שנים רבות.

לרוז- Desert Groove : המוסיקאי הותיק חיים לרוז (ביקיני,רעש, ברי סחרוף), משתף פעולה עם אלון אמאנו קמפינו, נגן העוד והגיטרה (וחוקר מוסיקת עולם), ותחת השם laroz הוציאו את Desert Groove , עם הזמר והפייטן רביד כחלני . אלבום שמהווה המשך ישיר למופע שלהם הנושא אותו השם. היה לא פחות מנפלא לשמוע ולהנות מהכישרונות הגדולים שחברו יחד ליצור אחד האלבומים הטובים שיצאו בארץ בעת האחרונה.

ניר שלמה – לב : ישנם אלבומים, לרוב אלבומי בכורה, בהם אתה שומע קול חדש ולא מוכר, חושב שאתה מזהה בו השפעות מהשפעות שונות אך לאט לאט ומהאזנה להאזנה אתה מבין שמתרקמת לאוזניך יצירה משמעותית, בעלת אמירה וייחודיות ששנים קדימה עוד יעסקו בה יוצרים, מאזינים ומבקרים. אלבום הבכורה של ניר שלמה שייך לנישה הזו. אלבום שלם חולף כמעט ללא מלה אחת מנחמת, ללא מקום מספק לתקווה. קשה וחזק עד העצם.

שי צברי- שחרית : אלבום הבכורה של שי צברי ריחף באוויר כבר שנים אחדות עוד מהימים בהם הופיע יחד עם ברי סחרוף, דרך הופעותיו בפרויקט "יהודה הלוי פינת אבן גבירול", שירתו הנפלאה בפרויקט "מעלי דממה" של אהובה עוזרי והשתתפותו באלבום הנפלא משירי אבות ישורון יחד עם כרמי זיסאפל וערן וייץ "טוב שהעולם גדול". כאשר הציפייה מסתיימת ולפנינו "שחרית", מתגלה כאן צברי כיוצר בשל ומלא חדוות יצירה , שכמו סחרוף, מאגד סביבו כמות ואיכות בלתי נתפסת של יוצרים, נגנים, כותבים, מפיקים, שמובילים כולם ליצירה אורגנית כמעט מושלמת.

דניאלה ספקטור- כל הדברים היפים באמת : "כל הדברים היפים באמת" מביא את דניאלה ספקטור לפסגות חדשות – היא בשלה יותר, איכותית יותר, נגישה יותר. כמפיקה בשיתוף אישה בן וכמעבדת בשיתוף רבים אחרים, היא יוצרת כאן מסגרת גמישה וסובלנית לטקסטים מצויינים ולחנים קסומים וזהו בהחלט אחד האלבומים היפים שמנפיקה לנו 2014 רגע לפני שהיא גוועת, שירתה של הברבורה דניאלה ספקטור

בלאק גורו- Sun and Moon : הרפתקה בכלא בגמביה הובילו את יאיר השחר, בן אילון וחבריהם ליצירת ההרכב Black Guru שאליו הצטרפה הזמרת דניאל קריאף, יחד הם שיתפו פעולה עם Omar Pene Doudou N'diaye Rose, Didier Awadi ואומנים מרכז אפריקאים אחרים. האלבום של BG הוא יציאה אדירה שמזכירה בחידוש וברעננות שלה את האלבום של ריף כהן מלפני שנתיים – יש בו כל מה שצריך ולשמחתי חשתי בו גם רעב להמשך יצירה והרבה שנים של מוסיקה טובה שמעוררת במאזין חדווה גדולה.

דיקלה- ואם פרידה : האזנה לאלבום של דיקלה מצביעה על התבגרות נוספת ורמת בשלות של מי שיכולה סוף סוף, בנסיבות המתאימות ובעידוד האנשים המתאימים בתעשייה, להפוך לכוכבת בסדר גודל לאומי. הכשרון והייחודיות כבר שם (גם הלוק), ומי ששיחקה בעבר את הזמרת האגדית זהרה אלפסייה, שחיילים בחצר מלך מרוקו לחמו בסכינים לפי שירו של ארז ביטון, לגעת בשולי שמלתה תוכל אולי, בעקבות האלבום הזה, להמריא מעלה ולתפוס את המקום המרכזי שמגיע לה בתרבות הישראלית. הקאבר ל Eurythmics הוא לא פחות מגאוני ועדיין, אינו בשום אופן הטוב בשירי האלבום.

נעצרו על הסף: קטב מרירי- של בני תמותה , הדרה לוין ארדי- Rage Against the Eclipse , פרוייקט משירי חיים גורי- עשוי מאותיות, מיקה קרני- לצעוק בשקט, נצ' נצ'- ברוכים הבאים לפתח תקווה, הילה רוח- רופאה במערב, גבריאל חסון- טובל ושוכח ופרוייקט "פן" של גיא לוי וטליה אליאב.

ואלו הם אלבומי השנה של כתבי טנא ג'י :

נועם ניישול:
אלבום השנה שלי הוא "עוד שיר אחד" של יובל בנאי – הסולו הכי טוב שלו מזה שנים, אלבום שיכול ללמד מוסיקאים רבים איך סאונד והפקה צריכים להיות.. ומלא בשירים מרגשים, דווקא כשמשינה הולכים ומתרחקים מתהילתם כלהקה. יובל כסולן מחדש ימיו כקדם ומוציא יצירת מופת תנו לו האזנה!

תמר ביטון:
"מעט פשטות" של הדס קליינמן ואביב בכר, כשמו כן הוא. לא מתחכם, לא מתיימר להיות מה שהוא. הן מבחינת הטקסטים הנוגעים והן מבחינת הלחנים הוא תענוג צרוף. יתירה מזאת גם הפן הרוחני של השירים לאורך האלבום מורגש ונותן לו ערך מוסף. וזה היופי שבו. בפשטות, באמת הגדולה ששזורה לאורך האלבום, במילים הנוקבות, הכואבות, בהתמסרות ובאהבה הגדולה למוזיקה.
בימים כאלה, שהתרגלנו לציניות כבדרך קבע, ששכחנו מעצמינו ומהלב, או איבדנו קצת את הדרך, טוב שיש את "מעט פשטות" להחזיר אותנו לתלם, ללב , לעצמינו. להזכיר לנו שהשמחה נמצאת בשקט ואפשר להפסיק עם המרדף ופשוט לנשום.

תומר פישר:
אלבום השנה שלי הוא "המקרה והטעות" של שלום חנוך. אחרי קרוב לשש שנים, חזר שלום חנוך למרכז הבמה לקח את הגיטרה, את המחשב ויצר אלבום בביתו. בזכות היכולת שלו להשלים עם מה שיש ועם זאת, עדיין לבעור כאש בוערת, "המקרה והטעות" מאגד בתוכו את כל מהותו כיוצר . ומהווה את סגירת מעגל אולי השלמה והמגוונת ביותר שהוציא תחת ידיו.

קרן אלדר:
לפני קצת יותר משנה ליעד חלתה במפתיע במחלת דם נדירה וקטפה את הזמרת היפה בדמי ימיה.
היא השאירה אחריה אינספור שירים צרובים במחברות נייר. היא השאירה אחריה הקלטות של סקיצות משיריה. הקלטות שכמעט והצליחו להבהיר עד כמה הקול שלה היה עוצמתי. והיא השאירה אחריה שני אחים, סמדר וגבע רונן, שייגעו לשמוע אותה שרה להם שוב.
אני כותבת כאן, לסיכום השנה של טנא ג'י המלצה על אלבום שהיוצרת שלו מעולם לא שמעה אותו מוגמר. אלבום שמספר סיפור על אהבה גדולה. אולי הכי גדולה שיכולה להיות – אהבת אחים.
זהו אלבום השנה שלי – האלבום של ליעד רונן ז"ל.

מור בידר:

כנראה שאף אחד לא ייפול מהכסא כשהוא יראה שבחרתי את "סרנדה" של
חוה אלברשטיין הענקית! לאלבום השנה.
כבר 41 שנה היא מרגשת, מחדשת, משתנה מעיזה ושרה, מה זה שרה ? שרה את הלב ואת הנשמה. בתקליט הזה חוה אלברשטיין מגישה את הנשמה והלב כמו פעם. בעדינות, בשקט בחכמה, היא והגיטרה ושכל העולם יחריש וישמע. ככה עושים מוזיקה נצחית, מוזיקה שנוגעת בנימי הנפש הקטנים ביותר. ככה מרגשים. כבר די הרבה זמן חוה אלברשטיין מרשה לעצמה להיות הכי אותנטית. כבר לא צריכה לשיר עם "ר" מתגלגלת ומצד שני, כהרגלה, כל מילה שהיא שרה ברורה וצלולה כבדולח. אז בלי היסוס חוה היא המלכה גם השנה. ג'וני מיטשל הישראלית ואחת הגדולות בכלל.