גיא טנא על אלבום הילדים של עלמה זהר: אוניברסאלי, רב תרבותי, מעניין וייחודי. חוויה משפחתית.

כשנה לאחר אלבומה האחרון, לחם אהבה, מוציאה עלמה זהר את פלא, אלבום ילדים, או ליתר דיוק אלבום לפעוטות, מעניין וייחודי.
כבר משיר הפתיחה, איך אוכל להמשיך לישון, שנכתב והולחן ע"י שי בן צור, ברור כי הכיוון של האלבום יהיה אוניברסלי, עולמי, רב תרבותי. זהו אינו אלבום פופ או פולק לילדים ובוודאי שיש להימנע מההשוואה הרווחת והלא הוגנת של כל אלבום ילדים איכותי עם "הכבש הששה עשר", האחד והיחיד.
עלמה זהר שרה ברכות, אבל עם אותו חיתוך מהוקצע של הגייה וקול חזק ומרגש, שהתרגלנו לשמוע ממנה באלבומיה 'למבוגרים'. אהבתי מאד את כל יום, עם נגינת קבקיניו קסומה של אסף איילון, שותפה הותיק של זהר ליצירה. בשיר הזה אמנם יש יותר מקריצה אל ההורים ופחות למאזינים הפוטנציאלים של האלבום, אך כאשר הדרך לחוויה משפחתית מתקצרת, אין בכך שום פסול.
אז מדוע אלבום לפעוטות, דווקא? שירים כמו גלגולים, בהשתתפות הילדה רומי ששון, בדרך, ואפילו שני אינדיאנים המתוק להפליא, מתאימים בעיקר לילדי גן שנדמה שהם אלה שיוכלו להפיק את ההנאה המיטבית מאלבום זה.
זהר מחדשת את אי שם בלב של ברסאנס, בתרגום של אהוד מנור (המוכר בביצועה של קורין אלאל), והקישור לאלבום ילדים מקסים ולגיטימי. הקאזו של ליהיא שגיא והחצוצרה של איל יחיאלי מוסיפים ארומה מיוחדת, אבל העיבוד כמעט וזהה לעיבוד של אלאל והבחירה להשאיר את אופי הביצוע כנראה מודעת. התוצאה: כיפית בלי הרבה יומרה.
למרות ירידה מסויימת בהנאתי מהדיסק לקראת סיומו, נהניתי מהגיוון והרוך שהתגלו ביתר שאת ביצירה ובביצוע של עלמה זהר. שווה האזנה.