רונית שחר היא שם דבר במוזיקה הישראלית, בתקופה האחרונה לא נתקלתי בפירסומים להופעות שלה אך כששמעתי על ההופעה ב"חמדת ימים" ידעתי שאלך.

עניין אותי במיוחד לשמוע אותה שרה באנגלית ושירים של ג׳וני מיטשל הרי דורשים קול כ״כ שונה…. ג׳וני מיטשל עם הקול הרך והגבוה והמשחק הווקאלי שלה בשירה אשר לפעמים קצת צורם ומסתלסל בגבהים….מול רונית שחר הרוקיסטית עם קול עמוק ולפעמים קצת מחוספס.הניגוד מתבטא גם באופי ובסטייל – ג׳וני מיטשל ההיפית הקנדית-אמריקאית, בלונדינית מלאת צבעים ורונית שחר שעולה על הבמה בגי׳נס שחור, שיער שחור קצר , וחולצה קצרה שחורה. לא צריכה שום שמלה ושום גינדור בכדי לעשות רושם או לגרום התרגשות.  בפשטות ובאמת שלה עולה על הבמה ונותנת הופעה מכל הלב.

ההופעה החלה ורד פיקר על הקלידים ורונית שחר שרה "Blue" . אפשר היה לשמוע מהקהל שחציו הגיע כי מכירים בע״פ את השירים של  מיטשל ואילו החצי השני הגיע כי הוא אוהב את שחר. לפני שהמשיכה לשיר עם הגיטרה את השיר השני- ״Amelia״ אמרה שיש הרבה סיפורים מאחורי השירים  ואח״כ סיפרה שהשיר הוא מין התכתבות של ג׳וני מיטשל עם עצמה דרך אמיליה ארהרט הטייסת הראשונה בארצות הברית.

רונית סיפרה שהרעיון של מופע המחווה לג׳וני מיטשל נולד בפסטיבל הפסנתר ב2015. ושמיטשל השפיעה על המון יוצרות ישראליות וגם עליה.את ״Cherokee Louise" פיקר ושחר שרות בהרמוניה נפלאה. שמעלה את רמת ביצוע השיר ומחזקת את המילים. השירים של  מיטשל הם רבי מלל וכל שיר הוא סיפור בפני עצמו.כיף לשמוע זמרת ישראלית שנשמעת טוב וברור גם באנגלית. "Woodstock״ שיר שג׳וני מיטשל כתבה לפסטיבל המפורסם שלא יכלה להשתתף בו כי היא התארחה באותו הזמן בתוכנית טלוויזיה, זה  שנהפך ללהיט למרות שהיא לא ביצעה אותו במקור.כששחר שרה היא יוצרת קשר עין חם עם הקהל ולפעמים זה מרגיש שהיא שרה במיוחד בשבילך.

https://www.youtube.com/watch?v=z_eF8ujAEzI

השירה של שחר נוגעת ישר בלב. עולה בגבהים ושרה עמוק בנמוכים עם חספוס שגורם לך להיטבע בשיר.היא סיפרה שג׳וני מיטשל הייתה צעירה הייתה מכוונת בהופעות לפני כל שיר את הגיטרה, וזה בגלל שכל שיר שלה מכוון אחרת. ובגלל זה גם רונית לפני כל שיר כיוונה את הגיטרה. ובאותו הזמן סיפרה סיפורים על השירים ועל מיטשל ."coming from the cold" "River"- עברה לגיטרה חשמלית ואו שיר שמצמרר אותי כל פעם מחדש, עם ערגה וכמיהה לנהר מקרח ארוך שאוכל לגלוש עליו – "The Circle Game" בו ביקשה מהקהל לשיר בפזמון וממש בכל פזמון רק ניגנה ונתנה לקהל לשיר.

https://www.youtube.com/watch?v=6zlx9xOfWXY

שחר המשיכה לשיריה שלה, ("הרי אני גם פה בכל זאת.." ) כמו ״כל העולם״ , ״וולנטיין דיי״ בו סיפרה קצת על התקופה הסתווית שגרה בניו יורק נוסעת בסאבוואי עם מעיל שחור. היא סיפרה שהשירים שלה שבחרה לשיר בהופעה הם עם לינק לג׳וני מיטשל. אבל לא גילתה לנו מהו הלינק כי המשיכה לשיר ״רחל״ שמאיר אריאל כתב והיא זכתה להלחין. (ושוב כיוונה את הגיטרה שונה..) וסיפרה שהשיר בנוי מפסוקים, ולא יצא כסינגל כי חברת התקליטים אמרו שהשפה שלו גבוהה מדי… וחזרה שוב לשירים של ג׳וני- like u love your "Help me" – freedom Put in the parking lots- "Big Yellow Taxi" "both side now" את הפזמון האחרון המשיכו לנגן בזמן שרונית הודתה לכולם שבאו. למרות שהם רק שני כלים על הבמה, כשעוצמים את העיניים ממש מרגישים שאנחנו בעולם מלא נגנים ומלא קהל.

הסאונד היה כ״כ מלא הודות לזיו הסאונדמן המוכשר של "חמדת ימים",  ההרמוניה של הקולות ,הנגינה וכמובן הקול העמוק של רונית.

ההופעה הסתיימה בהדרן של שני שירים של רונית:  ״טיפות של גשם״- שיר עוצמתי שממש הרטיט את האולם וכל לב שהיה נוכח ו״כפפת זכוכית – מילים גלעד כהנא מהאלבום ״כל העולם״ . מה שהיה מעניין בהופעה שרונית השרתה אמת, שיתפה אותנו מאחורי הקלעים של כל שיר, בסיפור, בכיוונון גיטרה ואפילו לפעמים בפחד של כל זמר- לשכוח את המילים. זו הייתה הופעה מצויינת ומלמדת ,סוחפת למקומות שונים בעולם ובהוויה. ממצליחה לכם מאוד ללכת ולהרגיש אם יתמזל מזלכם ויהיו עוד הופעות מחווה לג׳וני מיטשל של רונית שחר…