מתהום המלנכוליה אל פני הקרקע: האחיות ג'משיד בסינקופה-בר, חיפה

המוזיקה בהופעה של האחיות שי-לי ועדן ג'משיד היא שקטה, נוגה, הרמונית, מדויקת, מפעפעת באיטיות ובעקביות אל תוך מחזור הדם ומערכת הנשימה של הנוכחות והנוכחים בקהל (הצעיר מאוד ברובו). יש סתירה בין אופיה המוזיקלי המלנכולי של ההופעה לבין הסיפורים המשעשעים והאנקדוטות המצחיקות שהאחיות חולקות עמנו בינות לשירים. אך יש גם הגיון רב בסתירה הזו, המאפשרת לקהל לעלות מן התהום בחזרה אל פני הקרקע ולקחת שאיפה מלוא ריאותיו לפני הצלילה המחודשת אל הצלילים הנוגים והמילים המייחלות לסוף טוב.

בתחילת ההופעה שי-לי ועדן בירכו את הקהל לשלום. כאשר הקהל בירך אותן בחזרה הן היו מופתעות ועדן אמרה שזו פעם ראשונה שעונים להן… יתכן שהיא הגזימה מעט, אבל כחיפאי בהחלט הרגשתי גאווה. הקהל החיפאי יכול לעתים להיות מנומנם, אך נראה שלא הפעם. בחורה צעירה שישבה באחת השורות הראשונות הכריזה בחיוך: "נשיר ביחד אתכן". עדן הביטה אל החלל החשוך שמולה ושאלה "מי זו?" והבחורה השיבה "המעריצה מספר אחת שלכן". כאשר בהמשך ההופעה האחיות ניסו לנהל דיאלוג עם הקהל, התגלה שככל שההופעה האינטימית התקדמה הנוכחים נשאבו בהדרגה אל תוך המוזיקה ורובם העדיפו לשתוק, תוך התרכזות בחוויה האישית שלהם. ניתן היה לראות זאת בתנוחת הישיבה ובגוף המופנה אל הבמה, כמו רוצה להתאחד עם ההתרחשות עליה. לא רק הקהל היה ישוב, אלא גם שי-לי (גיטרה אקוסטית) ועדן (צ'לו), אשר נשארו ישובות במהלך כל ההופעה. גם כשדיברו בין השירים.

לפני השיר "ירושלים" האחיות הזכירו לנו שהן חיות בירושלים, ומשם הגיעו הערב. עדן הוסיפה שהנסיעה לחיפה לקחה להן 4 שעות(!) ובמהלכה העסיק אותן השוקולד שקנו בתחנת דלק בדרך. הסתבר להן שהיום היה משחק כדורגל של בית"ר ירושלים, וכך מצאו את עצמן על הכבישים ביחד עם האוהדים הרבים. הן לא זכרו מול מי התמודדה בית"ר, ואז בחור מהקהל הפתיע באומרו שהמשחק היה מול מכבי תל-אביב. בשלב אחר בהופעה הן הודו לקהל ושי-לי הוסיפה שזה לא מובן מאליו שכולם הגיעו, כי הקהל שלהן מורכב מאוהדי בית"ר. הקהל (הנשי ברובו והנעדר אוהדי בית"ר) צחקק. האחיות מצחיקות ושנונות. עושה רושם שארבע שעות על הכבישים במחיצתן יכולות להיות מהנות ולעבור במהירות.

עדן סיפרה על הופעה שקרה לה בה משהו יוצא דופן. בשלב בו האחיות מציגות את עצמן, היא התבלבלה והציגה עצמה כשי-לי ואת אחותה כעדן. באותה הופעה היא גם התחילה לשיר בבית בו אחותה היתה אמורה לשיר. לשי-לי לא היתה ברירה, אלא להתחיל לשיר גם כן, כדי שעדן תבין את טעותה. עדן הסבירה את הבלבול שלה בזמן הרב שהן מבלות זו עם זו. לפי הטון בו נאמרו הדברים, נראה שטוב להן ביחד.

לקראת סוף ההופעה, האחיות בישרו לנו שנותרו עוד 3 שירים ואמרו שלא יהיה הדרן. זה נשמע נכון ומתאים לאופי ההופעה האינטימי, הגורם לך להשאב אל תוך הצלילים והמילים, מבלי שתרצה לקטוע את החוויה לטובת מחווה לא הכרחית של ירידה ועליה לבמה. הקהל הפגין את אהבתו לשי-לי ועדן במחיאות הכפיים הנמרצות בין השירים, לכן לא היה צורך ממשי בהדרן סטנדרטי. הרי זו גם לא היתה הופעה "סטנדרטית", ועובדה זו מהווה נדבך משמעותי ביופיה ובהנאה שהיא הסבה.

השיר "בשבילך" הוא השיר האהוב עלי, עוד מההופעה הקודמת של האחיות בסינקופה-בר (ינואר 2016). אני מחובר מאוד למילות השיר ("אני רוצה להיות מוכנה לקראתך, אני רוצה להאמין / שכשתבוא אני לא אפספס אותך / לקוות שיש בי מספיק אור כדי לקרב אותך עד אליי"). הן מזכירות לי שני שירים (poems) שכתבתי ועוסקים גם הם ברצון לזוגיות. הלחן של השיר הוא יפהפה וזכיר. ישנו ביצוע נפלא של השיר, בו חמי רודנר מבצע את השורות שנכתבו על-ידי שי-לי בלשון זכר. ("אני מבטיח, אין אור שיכול לצאת ממך שבגללו אני אלך / רק אלייך אני בא, רק בשבילך"). בגרסת האלבום מבצע אותן אביב משולם. לפני שביצעו את "בשבילך", עדן סיפרה שיש להן קליפ אנימציה חדש לשיר ששי-לי אומרת עליו שהוא "מהמם", אך עדן חושבת שזה מוגזם להתבטא כך. שי-לי הסבירה שמכיוון שלא הן יצרו את הקליפ (אלא נדב נחמני וענבל אוחיון), אפשר לומר עליו "מהמם". עדן הודתה שהוא אכן מהמם…

לפני השיר האחרון בהופעה האחיות בישרו לבחורה הנלהבת מתחילת ההופעה שעכשיו היא תוכל לשיר ביחד איתן. הבחורה לא השיבה, אולי התביישה. לאחר שלימדו את הקהל לזמזם את המנגינה היפה, ביצעו את השיר החדש (שעדיין לא הוקלט) "לבכות ולשמוח".

נפלא כיצד אף כלי נגינה לא חסר לי לאורך ההופעה. הדואו האקוסטי גיטרה-צ'לו וההרמוניה בין קולותיהן של האחיות סיפקו את כל מה שהיה צריך. הסאונד המשובח של איתי רוזנברג (מנהלו של מרתף 10 המיתולוגי) אפשר לקהל לחוות את הצלילים במלוא יופיים. דומה שההופעה הזו נולדה בלילה חורפי ירושלמי ("אוויר חלקי פשוט לא יספיק לי / אני צריכה קור אמיתי" – מתוך "ירושלים"), אך השתלבה בטבעיות בלילה אביבי חיפאי (אחרי יום שרבי בו נמדדו 33 מעלות). כשיצאתי אל הרחוב, החום כבר התחלף בקרירות נעימה של תחילת אביב.

האחיות ג'משיד, סינקופה-בר, חיפה, 5/4/2017.