"אל תדליק לי את האור
לא רוצה לראות מה יש שם
כל היופי נחבא בשביל להגלות מחדש
מלמעלה הכל נראה קטן"
בשורות הללו מתוך "שדים", שיר הפתיחה של אלבומה הראשון בעברית של פלורה AKA לירון משולם, בחרתי לפתוח רשימה זו. פלורה עוסקת, כמו שורות אלו, באור ובחושך, במרחבים ובממדים, ביופי ובקושי. גם ב"שדים", גם ב"אין מה" היפהפה (בס נפלא של גיא שרף) ובשירים נוספים כמו "מקום" שיר הנושא עם הנבל של רננה נאמן, החליל של מרת'ה מקייב דיין וההפקה המוסיקלית הרגישה של דן זייתון, פלורה משלבת ממד אלקטרוני וקריר עם חמימות ורוחניות באופן ממגנט, מושך, מיוחד במינו.
"אל תדאג אני פה לא הולכת
כי יש דברים שכדאי לזכור
לב שלם רוצה לגדול
לא הולכת כן נשארת
לא הולכת כן נשארת"
פלורה כותבת טקסטים רזים, מהוקצעים, בהירים. לפעמים הם נדמים פשוטים מדי אולם בסופו של דבר ההתאמה והסינכרון עם הפן המוסיקלי מנצחים וכובשים אותי, מובילים אותי למחשבות עתידניות, על מוסיקה שתתאים עוד עשורים קדימה- כך ב"שיר לשיפור המצב רוח" (הטעות במקור- ג.ט.) החביב.
לעיתים, כמו ב "מותר", מיתמר החוצה פן אחר, אפל יותר , כמו בשורות: "אתה נוגע לי בנקודות רגישות ואז הכעס/ יוצא כמו כלב שמירה" או "נובח תוקף את המראה של עצמו עומדת/ מולו כמו מפלצת גדולה ששואגת".
פלורה מציגה באלבומה השלישי קו יצירתי מוגדר ומגובש. היא יוצרת שכבר יודעת לאן היא הולכת וכיצד היא משלבת את הווקאליות שלה עם המשוררת שבה והמוסיקאית שהיא. פלורה נמצאת בקו התקדמות והתפתחות מתמיד וגם הפעם, היא מבטיחה ומקיימת.
לביקורת שכתבתי אודות אלבומה הקודם :
https://raashlavan.com/2014/09/17/flora-everything-is-here/