כמה הערות אודות "עכשיו" של בן גולן:
א': תנו לי איזו הופעה בנמל חיפה/יפו/עכו של תומר ישעיהו, קרולינה, של מועדון הקצב של אביהו פנחסוב ושל "בום פם" ותנו לבן גולן לפתוח את ההופעה, עם מעט ערק ענבים (ב"סינקופה" קוראים לזה "ערנבים"…), תה חזק ורוח ים שתאלץ אותי להחזיק את הכובע… אני בא וגם תופס מקום בשורה הראשונה….אם אפשר לפתוח את ההופעה בשקיעה, עדיף.
ב': "קטיפה" הוא אחת הבלדות היפות ששמעתי בחודשים האחרונים בעברית : "כשהערב ירד בקטיפה לבנה/ את האור שדעך הבאתי לך/ וירח סגול ותשעה כוכבים/ את הים הכחול וגליו" מראה כיצד נראה טקסט-מיקס של טשרניחובסקי ומיכה שטרית….
ג': אחרי Cut Out Club ו- Tree לשמוע את גולן בפורמט של אלבום ישראלי-עברי שווה האזנה וקשב אמיתי.
ד': רועי חרמון, המקלדת/ות שלך החזירו אותי לימי זוהר אחרים של המוסיקה הישראלית, ימים בהם הקלידן היה המלך הבלתי מעורער של הרכב הפופ. ההפקה המוסיקלית שלך מהווה ערך מוסף אדיר לנטו של הטקסט-לחן-שירה, כפי שהפקה מוסיקלית ראויה אמורה להיות.
ה': עם דורון טלמון מ "ג'יין בורדו", הלהיט החלבי של האינדי הישראלי, "עד האופק" משאיר רמזים של דואט שיישאר שנים רבות בתודעה.
ו': "אז כמו עכשיו", הלהיט הגנוז של זהר ארגוב בביצוע של גולן, נשמע מרגש ומחזיר ימי קיסרות כמקדם. טוב, אז לא להיט גנוז של זוהר ארגוב , אבל ערק הענבים כבר נותן בראש…
ז': גולן אינו ווקאליסט משובח, הוא לא ניחן בקול ייחודי או עוצמתי במיוחד. עם זאת, הוא יוצר במלוא מובן המילה, והשירה נשמעת כמו שלש האותיות הראשונות ב"נשמעת"- נשמ ואז יוצא השיר ומלואו נשמה..סלחו לי על הנמלצות, עובר כאן בנמל גם זר קוצים ריחני (הערב אדבר על כך עם אהוד בהופעה בחיפה…).
ח': נכתב בקומוניקט של האלבום כי גולן "עזב את הקיבוץ" (גם אני…) "לטובת התבודדות בחיפה" ואכן השירים עוסקים בהתבוננות פנימית, מנטלית, רגשית, מעובדים פשוט, יצירתי, לא יומרני, עוד חוליה בריליסים המעניינים של Avaza….ועכשיו ,פארדון, הרי הגליל קוראים לי חזרה, הכובע התעופף ברוח…- אתם, מוזמנים לתת צ'אנס לבן גולן.