תופינים לילדים – "הכלב החמישה עשר" ו "עודני ילד".

רשימה מעט אחרת לפניכם הפעם במסגרת קטגוריית אלבומי הילדים של "טנא ג'י", אחרת, מכמה טעמים: ראשית, היא מתייחסת לשני אלבומים, אף אחד מהם אינו סטנדרטי ; שנית, הראשון שבהם אינו בהגדרה אלבום לילדים ; שלישית ואחרונה- השני בהם יצא לפני למעלה משנתיים….ובכל זאת אכתוב אודותיו.

ובכן, נתחיל , כפי שאומר רינו צרור, בהתחלה. "הכלב החמישה עשר" (שירים קצרים לכלבים קטנים) , בעל הכותרת הומוריסטית או שם הלהקה, לא ממש ברור….כמחווה ברורה לאלבום הילדים הגדול של יהונתן גפן והחברים מסוף שנות השבעים, הוא פרי יצירתם של רוני קידר, נעמה אמית (השתיים כתבו את המלים והלחנים) ויובל וילנר שעל ההפקה המוסיקלית , שמספרים על עצמם כי הם "אומנים שאוהבים כלבים" ושהשנה החליטו לעשות משהו לגבי אהבתם זו…

אם כן, אלבום עם שירים קצרצרים , כולם פרט לאחד לא חוצים את גבול הדקה, מלאים בהומור, נביחות (כולל השורה ההיסטרית וההסטורית לאמור :" כלב מטבריה/ מאין הוא מקבל כספים ?/ מהפריפריה !") וטקסטים קצרצרים, בסיסיים שפונים לכל בני המשפחה, בכל גיל, בשכבות משמעות שונות, עם טעמים מוסיקלים שונים וגם לבן המשפחה בעל ארבע הרגליים שלכם (פרט לחתולים כמובן). ניקה שלנו נהנתה מאד לנבוח יחד עם הכלבים המשתתפים באלבום, נטע יכול לשמש עד, את הצחוק שלו יכלו לשמוע גם העיזים לידנו….

אם כך, מי שאהב את "לוקה" של "ילדי בית העץ", את "באני" של תיקי דיין ושל מתי כספי וכלבים מוסיקליים אחרים בהסטוריה של המוסיקה הישראלית, יהנה מהפרוייקט החדש והחביב הזה…

הלאה, אל המרחב- לפני למעלה משנתיים אספו חגי מרום ובני ירוחם כספים למימון הוצאת ספר שינציח את פועלו של "בית הבראה לצעצועים" – מוזיאון צעצועים הממוקם בנמל יפו. לאחר הוצאת הספר מבחר מוסיקאים מרשים, מיקירי האינדי הישראלי, התגייס כדי לבצע את ההארד-קור של שירי הילדים הנוסטלגים הישראליים, נוסטלגיה עמוקה, אמיתית, שורשית והפיקה כמה וכמה יהלומים של ממש בהפקת-על מוסיקלית של ספי ציזלינג ועוזי פיינרמן/רמירז.

ישיב כהן, איש MONC ו"החוג לתולדות המוזיקה" מבצע בחן וללא זקן (טוב, להיכנס לנעליו של ששי קשת זה לא עניין של מה בכך..) את "שובב עם לב של זהב" של תמר פרימור ויאיר מילר מתוך "פסטיבל שירי ילדים מס' 5" (1974). הוא מבצע גם את "פרש" (רוץ בן סוסי) של ביאליק (שכתב את המילים עוד בשנות העשרים) וסמבורסקי בגרסה, איך נאמר זאת, מינימליסטית ומלאת גאון…

אהבתי במיוחד את הביצוע של טל הפטר (המזוקן) ל "ילדים משכונת חיים" של יורם טהרלב ושוש רייזמן מתוך סדרת הטלוויזיה המיתולוגית משנות השבעים. יקיר ששון ואליסף בשארי (המזוקנים) מבצעים בחן את "שירי ילדות" של עוזי חיטמן מתוך "פסטיבל שירי ילדים מס' 9" (1978)

רות דולורס וייס (ברוך השם, ללא זקן) , שם מפתיע למדי בקונטקסט הזה, מבצעת באופן ייחודי את "עודני ילד", שיר הנושא של הפרוייקט של עדנה פלג ונמרוד טנא (אין קשר משפחתי) ש"הכל עובר חביבי" ביצעו בהצלחה גדולה ב"פסטיבל שירי ילדים מס' 11" (1980), כאשר הוריאציה המשלבת בוסה עם רובד אלקטרוני בהחלט מעניינת ואחרת. את "ידידי טינטן" של מרים ילן שטקליס וקובי אשרת (ולא כפי שפורסם בערוץ היוטיוב) שביצע אבי טולדנו ב"פסטיבל שירי ילדים" (1970), וייס מבצעת בחן באחד הביצועים המוצלחים באלבום.

אלון לוטרינגר (המזוקן), איש "מורה" ו "אף על פיל", מוציא מן הנפטלין את "אברא קדברא" של לאה נאור ומשה וילנסקי שבוצע ע"י "שוקולד מנטה מסטיק" ב "פסטיבל שירי ילדים מס' 3" (1972), עם שחרור הבנות מלהקת הנח"ל.

"ג'יין בורדו" עם הסולנית המתוקה מדבש דורון טלמון ואמיר זאבי, מתי גלעדי ושני זקנים, מבצעים את "שלום כתה א'" של אהוד מנור ומתי כספי שבוצע לראשונה ע"י תיקי דיין ב"פסטיבל שירי ילדים מס' 6" (1975) ומעניקים טיפול פנים קליל ואוורירי לשיר הנפלא הוותיק הזה. יחד עם אורי בראונר כנרות וזקן עם הרבה כבוד, מן המוסיקאים המרכזיים בפרוייקט, טלמון מבצעת את "בובה זהבה" של מרים ילן שטקליס ושמוליק קראוס מתוך האלבום של "החלונות הגבוהים" בעוד נסיון לשחזר משהו את הקסם החמקמק שנוצר אי אז באפריל 1967 . מי יודע אולי אמדורסקי, שבן ויעל קראוס יעשו זאת בקרוב…

טלמון מבצעת את הפנינה "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים" שביצע דודו זכאי המופלא למילים ולחן של עוזי חיטמן ב"פסטיבל שירי ילדים מס' 5" (1974), ביצוע שעיקרו נוסטלגיה אך רחוק רחוק משחזור הרגש שהביא עמו זכאי לשירי הילדים שלו..בראונר כנרות מבצע לאיטו את "רד אלינו אווירון" של חינגה (!) סמילר ופניה וגמן שלונסקי שבוצע ע"י יפה ירקוני בסוף שנות החמישים.

אלון עדר, זקן שבתוכו איש, עוד לפני "ריח של חלומות" ולפני ההשתתפות כאורח ב "ילדי בית העץ 3", אבל כבר אחרי "היום האחרון של הסתיו" חוזר עוד אחורה בשנים לקלאסיקה "דובון יומבו" של יחיאל מוהר ודניאלה דור. השיר שבוצע עוד ב 1955 לפני (!!!) הביצוע של יפה ירקוני, על ידי נורה משולם, עובר אצל עדר טוויסט ממזרי וחביב. עדר, שהיה בתקופת הקסיו הזועמת שלו אז, מבצע גרסת קסיו ל"כשאהיה גדול" ("שוטי שוטי ספינתי") של רימונה די נור ויאיר רוזנבלום שבוצע ע"י להקת חיל הים בסוף שנות השישים עם הסולן שלמה ארצי.

אביגיל רוז, חלקה למשעי, מבצעת את "אבא שלי" של אמה,תלמה אליגון רוז ושל נמרוד טנא (ראה ערך: אין קשר משפחתי…) , אולם על אף הקשר המשפחתי של אביגיל ותלמה ועל אף אהבתי הגדולה ליוצרת המצויינת הזו, נדמה לי שהיה ניתן לעשות יותר עם השיר הזה ולהביא לו ערך מוסף משמעותי יותר.

ספי ציזלינג, מזוקן קלות יחד עם עוזי פיינרמן במעמקי הזקן, עוד מוסיקאי דומיננטי מאד בהפקה הזו, מבצעים את "שעון בן חיל" של לוין קיפניס ע"פ שיר ילדים גרמני ומשה וילנסקי , שיר שהחל את דרכו בשנות העשרה של המאה העשרים, הולחן ב 1940, וכעת, מבוצע בחדווה ילדותית על ידי שני מוסיקאי אינדי מוערכים…כיף לשמוע, וגם לראות…את "אחותי הקטנה" של מנור וכספי השניים מבצעים בביצוע מינמליסטי של גיטרה אקוסטית וחצוצרה. פיינרמן/ רמירז מבצע גם את "הנה באה הרכבת"/ "כבר סידרנו הרכבת", השיר שאת מחבריו כבר שכחנו והם נותרים באלמוניותם עד עצם רגע זה.

אלרן דקל מבצע, במפתיע יחד עם זקן, את "פלאש גורדון" של עפרה חזה למילים ולחן של בצלאל אלוני, אחת ההפתעות הנעימות של האלבום, מתוך ה"שירוויזיון" הראשון משנת 1979. השיר שמאתגר את מושג החרוז, מבוצע כאן נהדר ויחד עם הפקה צבעונית ותוססת מהווה את אחד משיאי הפרוייקט לטעמי. דקל מבצע גם את "במדינת הגמדים" המיתולוגי של אלה אמיתן (וילנסקי) ויצחק לוי שפורסם לראשונה ב 1940.

בעל אוסף הצעצועים הגדול שהעניק את ההשראה לפרוייקט המבורך הזה, בני ירוחם, מגולח לחלוטין, פתח פה ושר בקול יחד עם בתו ( כך אני מניח..) נעמי את שיר הפורים "תן כתף" של אביגדור המאירי ומרדכי זעירא, לא פחות ולא יותר. השיר שנכתב ב 1932 לרגל ה"עדלאידע" התל אביבית מבוצע בחן ובשמחה שבלב. השניים מבצעים גם שיר מקורי, פרי עטו, של בני בשם "אמא אמא", שיר בניחוח יווני שחותם עבורי מסע משמח ונוסטלגי עד מאד בנבכי ההסטוריה של המוסיקה הישראלית לילדים.

וכמה חבל שלקח זמן כה רב עד ש…במקרה, הובא לידיעתי דבר הפרוייקט הנפלא הזה של מוסיקה לילדים. כבר אז הייתי בעיצומה של כתיבת ספרי על מוסיקה לילדים בישראל ובעיצומן של כתיבה ביקורתית ואחרת על תחום זה. לעיתים, כדאי להרים את האף ולהסתכל אל מחוץ לגוש דן, אנשי מוסיקה, תרבות, חינוך ורוח גרים ופועלים גם שם….