https://www.youtube.com/watch?v=usszsVVIP5o

הנערה-ילדה השבדית אן גוריטה בונה, יפהפיה נורדית , העניקה ליהונתן , בקיימברידג' של אמצע שנות הששים חיבוק מאחורי כנסייה בעיר האוניברסיטאית האנגלית העתיקה והסבירה לו שמסיבות דתיות לא יוכלו לממש את אהבתם. גפן הצעיר חווה שברון לב ולאחר מספר שנים חוזר לארץ וכותב את השיר שייכנס לאלבומו הראשון של הכוכב הצעיר של המחזמר "שיער":

בלילות אני
רואה את הפנים
היה לה אף מצחיק כזה
כמו לליצנים
עיניה עצובות כחולות
וצווארה לבן
אני הולך לאן שלי
הולך לאן שאן.

כמה שנים מאוחר יותר  כותב גפן ב"שיר אהבה" (שהולחן ובוצע ע"י שלמה יידוב, "כשניקו תתחיל לדבר" ושחר אבן צור)  מתוך "בעיקר שירי אהבה" (דביר, 1983): אבל את כבר לא היית שם/ וידי אשר הושטו לך/ נמלאו בים מלוח/ודמותך הייתה לרוח/שרוחפת לה בערב/חורף בחלון ביתי/ את היית טיפות של חלב/ על נרות אהבתי".

https://www.youtube.com/watch?v=utNHIPltEjY

ההשפעה של הביטלס על גפן הצעיר הייתה גורפת ואדירה. באמצע שנות השבעים, כאשר הוא כותב לאפרים שמיר את "ערב של יום בהיר" לאלבום הבכורה המשותף לו ולאשתו הצעירה אסתר, הוא משמיע אותו לחברו הטוב יענקלה רוטבליט ממתין לתגובה על המחווה לסלינג'ר וזה מזמזם לו בתגובה את A Hard Day's Night בעקיצה חברית חייכנית.

הגשמים סוגרים את האנשים
לא יוצאים מהבתים
רק אני יושב לבד ומתפלא
איך האווזים שטים.

יש אחת שמחכה לי
היא תאיר לי את פני
היא תצבע לי את הקשת
ותדליק לי את חיי.

https://www.youtube.com/watch?v=rLUuWPzB8tI

השיר הפסיכדלי Tomorrow Never Knows שסימן את המהפך בדרכה של הביטלס, הנחיל לגפן את משפט המפתח ב"אבשלום": "למה לא היום, מה שבטח יבוא מחר". המשפט הזה, ששלום חנוך מסמן כאחת האמירות הפוליטיות המשמעותיות של חבורת "לול", מצטרף לאחד השירים הקסומים להם אחראי גפן וכדרך האבות הרוחניים מליברפול, הקרדיט שותף והונחל ל"צוות לול" כולו ולא לכותב עצמו. אם למישהו יש ספק לגבי זהות הכותב- כנראה שלא שמע מעולם שיר של גפן.

יום אחד, יום אחד,
שם נולד לטייל ביער,
ורקמה מחוטים של זהב בן מלך קטן,
אם חורגת וסוס לבן.

יום אחד, יום אחד
בית קט ונפתח השער…
נסיכה עייפה נרדמה על קרן של אור,
בא אורח על סוס שחור.

למה לא, למה לא עכשיו,
מה שבטח יבוא רק מחר.
למה לא, למה לא עכשיו
מה שבטח יבוא מחר.

הפואטיות המרומזת בשירה הפוליטית של גפן לא החזיקה מעמד זמן רב. הוא החריף את התבטאויותיו בנושא באמירותיו ובשיריו אך העדינות המגולמת תמיד בכתיבתו תמיד שרדה. כך גם ב"תשעה חודשים אחרי אחת המלחמות" מתוך "בעיקר שירי אהבה" (דביר, 1983):"..שבתאי השמן מת על דינה/ מוסה המצחיק מת על שולה.אליהו/ שהיה אתי באוהל מת על גילה. ורק אני/ נשארתי עם נורית שעכשיו היא גבעה".

https://www.youtube.com/watch?v=pqNPpH9nvEY

כבר בשבוע הראשון לעבודתם המשותפת, כתב גפן לאריק איינשטיין את "אחינועם לא יודעת" ל"פוזי" שהיה אמור להיות אלבום שירי ילדים. השיר נכתב ביום הולדתה של אחינועם זהר, בתו של אורי, נוכחות מעוררת השראה אך מאיימת בחייו של גפן באותה תקופה. גפן מקבל מנגינה מוכנה של רוב האקסלי מ"הצ'רצ'ילים", מקבל מזהר חצי שעה לכתיבה על בתו התינוקת בת היממה ומוציא תחת ידיו שיר נפלא ונצחי.

בחלון מול השדרה רקפות בשיערה
לא לקטוף ילדה קטנה קטנה
מביטה במדורה שטה הלאה בסירה
רחוק רחוק ילדה קטנה קטנה

היא לא יודעת…

מחייכת ענבים ואנחנו מקווים
סך הכל ילדה קטנה קטנה
והחלומות יפים בין עלים וענפים
לילה טוב ילדה קטנה קטנה

https://www.youtube.com/watch?v=gIqIGKJmDVA

בשנות השבעים המוקדמות עבר גפן בין חדרי אוכל של קיבוצים, קרא משיריו, ובאחד הערבים בילה ליל אהבים על חוף הים עם מושא אהבתו של מנהל ההצגה שלו. למחרת אמר לו אריק איינשטיין :" לא עושים דבר כזה. לא לוקחים אשה מחבר,זה פשע". את השיר שכתב עליה, "דניאלה" העביר לדייויד ברוזה שהקליט אותו ב"קלף" המצויין שלו ב1982, זמן קצר לפני "האשה שאתי", הפרוייקט המשותף שלהם שסחף את הארץ בניחוח ספרדי משכר. דניאלה אגב, פגשה את גפן פעם נוספת, הפעם בשמלה ארוכה ושביס.

הכאב הזה קבוע
ודוקר לילות שחורים
כשהענפים ברוח
נבהלים נשברים

את בודאי כעת נרדמת
עם אחד שלא אכיר
את נסעת להיות אחרת
ואני נשאר עם שיר

"האהבה שלי עשויה מבדידות בלבד" כותב גפן בשיר בשם זה מתוך "בעיקר שירי אהבה" (דביר, 1983) ומדגים את הדואליות שביצירתו המשלבת, כמאמר השיר "דניאלה" כאב קבוע והתרגשות שאין כמותה: "…בכל שיר/ אני מכניס צפור או מוות, משהו שעף/אבל בסוף זה רק אני מי שמבין את/ השירים שעשויים מאהבה ומבדידות/ בלבד (הזהרי מחיקויים של חובבים)".

https://www.youtube.com/watch?v=qFRXvX0oTKA

שנתיים לאחר "טוב נבוט בעד ארצנו", מופע פוליטי חריף בצל ארועי האינתיפאדה הראשונה ולחלוטין לא האחרונה, חובר גפן לצמד החם של המוסיקה הישראלית, רמי פורטיס שכוכבו דרך מחדש עם "סיפורים מהקופסא" שלו וחברו ברי סחרוף שהיה בדרך לאלבום הבכורה שלו "הכל או כלום". בשיר אגדי ארוטי הרוק והטירוף של פורטיסחרוף מצטרף להומור של גפן ומסמנים את הפריחה של הרוק הישראלי שתעצר חמש שנים לאחר מכן עם חלום השלום בכיכר תל אביבית הומה.

ועוד יש לי חלום
לנחות שם פתאום
בטירה הקסומה על שפת הים
בימים אחרים רוחשים אבירים
ונסיכות זוהרות
ושם אני בטח אפגוש
איזה מישהי בראש
ונצא בריקוד המושלם

גבירות נבונות
כפפות לבנות
ומותניים דקות
צרות עד כאב
מרכבות וסוסים
שעונים בכיסים
ותרשי לי אותך לסובב לסובב
התעייפת אהובה?
שאזמין מרכבה?
נעשה הפסקה ונשב?
לא!!!

https://www.youtube.com/watch?v=MjDl9hAfkuY

בת מושב נהלל, בו גדל גפן, "העיגול הנהללי", הייתה שולה (חבינסקי) חן שהייתה כוכבת להקת הנח"ל בימיה היפים ביותר לאחר מלחמת ששת הימים. היא זו שהכירה ליהונתן את שלום חנוך ועבדה בסוף שנות הששים על אלבום הבכורה שלה. הפזמון הראשון שכתב גפן היה "אוריה החיתי", שנכתב ב"צימרמנית", או לפי מנגינה :"עוגה עוגה בוא אלי, יום ששי שבת בערב" שהפך ל"עורה עורה אוריה, הלילה לא תבוא בת שבע", ולאחד מהשירים המצליחים בקריירה, המוחמצת משהו של שולה חן.

עורה, עורה אוריה
הלילה לא תבוא בת שבע
עורה, עורה אוריה
הלילה לא תבוא בת שבע.

גם הארמון רוצה לנוח
כולם כולם כבר ישנים
רק אישתך יצאה לשוח
היא עם דוד בשושנים.

https://www.youtube.com/watch?v=4g3Ko80rQSU

יהונתן גפן ונורית מקובר נישאו בביתו של משה דיין, דודו של גפן ושר הבטחון של אותה תקופה. את ירח הדבש בילו במלון "המלך דוד" בירושלים. את הלילות עשה גפן בכתיבת סדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק" עם מנחם זילברמן ויעל אביב, אולם מה שנשאר חקוק בזכרון הקולקטיבי הישראלי הוא שיר הנושא של מירי אלוני בלחן של יאיר רוזנבלום עם תפקיד הבס המרתק שניגן אלון אולארצ'יק, יוצא להקת הנח"ל בתקופת "טרום כוורת"  שלו ועם טקסט שבורח מהקולקטיבי לתחושת תפלות אישית שמסתכלת לחיים בלבן של העין.

הבוקר בא כל כך מהר
ואי אפשר להישאר
צריך לקום להתעורר
ללכת אל מקום אחר
לקחת את הזיכרונות
זה לא הרבה שתי מזוודות
חלום אחד ארוך ארוך
שתי מגבות ושתי תקוות.

ללכת אל, ללכת מ…
ללכת כי כולם הולכים
מה זה בעצם משנה
ממה בעצם הם בורחים.

https://www.youtube.com/watch?v=pqC30tbsDK4

"אתה זוכר שנסענו לאילת" שר אריק איינשטיין בשיר הפתיחה של האלבום "סע לאט" ב1974. אריק לא נסע לאילת אבל גפן,בועז דווידזון ושיסל נסעו גם נסעו ונשכבו על החוף של רפי נלסון,הבוהמיין האילתי, טרפו דגים עם חול והתחברו להווייה שמחציתה מכאן ומחציתה ממקומות אחרים, שבהם תוקעים כדור ברגל כי חשבו שהאיש נמר. דייויד ברוזה התחבר דווקא לבלוזיות בניחוח אמריקאי של נלסון ושר באלבום "קלף" את אחד השירים הנשכחים של גפן בשש דקות מענגות.

יש לו אישה שקוראים לה חיה
אבל היא לא אשתו
חיה היא אשתו של ליאון
וליאון תמיד איתו

"אני שותה" הוא אומר "כי זה טוב לי
מתאים לי להיות הרוס"
ביקשתי אותו שיהיה אבא שלי
והוא סירב בנימוס

יש לו עין אחת צוחקת
וכובע בוקרים שחור
יש לו עין אחת צוחקת
ועוד עין במשרד הביטחון

https://www.youtube.com/watch?v=Ar_2JX1u35E

כאשר ראה גפן אשה יפהפייה ומסתורין בקפה "ורד", קפה האמנים של אותה תקופה, היא נראתה לו משועממת והוא ניסה לפתוח עמה בשיחה, ללא הועיל. גפן סבור שאולי הייתה זו הלית קתמור ישורון היפהפייה המסתורית והאינטלקטואלית שהייתה בתו של המשורר המופלא אבות ישורון וחברת קבוצת "העין השלישית" שהיוותה תמיד דגל אדום לעיני חבורת "לול". אין ולא היה שום קשר בין השיר לבין מבקרת הבידור הדה בושס כפי שנטען ופורסם. "השלושרים", השלישייה שמנתה את שלום חנוך, בני אמדורסקי וחנן יובל, ביצעו את השיר ללחן של חנוך וסימנו בעזרתו ובעזרת שירים נוספים באלבום שיצא ב1969 את תחילת פלישת הרוקנרול למיין סטרים המוזיקלי.

https://www.youtube.com/watch?v=vKJvaI5JdcM

את השיר "כשאת בוכה את לא יפה" ללחן של שמוליק קראוס, כתב גפן תוך שתי דקות כאשר קראוס תופס אותו מאחור בצווארו ומדי פעם חובט קלות בראשו למען זירוז היצירה. משפטים כמו "בוקר לחי יבשה" שנכנסו להסטוריה נכתבו רק ככורח וגפן תמה מאז על התגובה הפמיניסטית הגורסת כי השיר מחפצן את האשה לאחר שקראוס חיפצן אותו באלימות מתונה… הביצוע של איינשטיין בלוויית הצ'רצ'ילים באלבום "פוזי" (שהסרטון שלו נעלם מהרשת באופן תמוה) היה עוד חוליה בשינוי הצליל הישראלי המקובל דאז שעוד השתחרר לאיטו מה"אומצה אומצה" של "גבעת התחמושת" בעוד שבאנגליה דייויד בואי כבר יצא לאודיסיאה הפרטית שלו לחלל ובארצות הברית ג'ים מוריסון התחנן שתגעי בו בייבי.

בוקר – לחי יבשה
שמש – כמו ביצה קשה
רוח – למה את צריכה
למה – למה את בוכה?

כשאת בוכה את לא יפה
את לא יפה
די לך, הו די לך
ילדה.

לילה – הנה הוא כבר בא
די לך – אין לך שום סיבה
שקט – לחם עם ריבה
למה – למה את בוכה?

https://www.youtube.com/watch?v=iwiUHg-UmBY

"הנסיך הקטן" המיתולוגי של הטייס הצרפתי אנטואן דה סנט אכזופרי תמיד היווה מודל עבור היצירה של גפן- מודל רוחני, חינוכי, תרבותי. כזה שחזר ב"רכבת העמק" כתשובה להצעה להניח תפילין ובשירתו הלא- פזמונית.

את ההסבה לאחד משירי העצב היפים והנוגים בתולדות המוסיקה הישראלית עשה גפן לדמות הנסיך המדברי עבור חייל רזה וקטן ששרת עמו ונהרג מאש ידידותית. "ציפציף" חזר להופיע גם ב"שיני חלב", הרומן שכתב גפן לקראת סוף שנות השבעים. גפן טען שלא צריך לשיר את השיר ביום הזכרון אלא במהלך חיי היום יום ופותח למעשה דיון שצריך להערך בנוגע לתפקידה המשמעותי של המוסיקה ברגעי האבל והטראומה של אומה.

שם טוב לוי (שמי) הלחין את השיר בדרכו להופעה בחזית במהלך מלחמת יום הכיפורים לאחר שקרא את הפרסום של גפן בעיתון. יחד עם שלמה יידוב ושלמה גרוניך, חבריו להרכב המיתולוגי "קצת אחרת" יצר מן הטקסט אגדה מוסיקלית ותרבותית אמיתית. השג אמנותי מרשים שרק מגביר את המחלוקת לגבי הדיון שהזכרתי קודם לכן.

כמה שנים מאוחר יותר פרסם גפן בספרו "פחות אבל כואב" (שוקן, 1979) את השיר "הנסיך הגדול" ובו השורות הבאות:

"ועדיין אני מצפה לשובו/ תלתלי שיבה של זהב על ראשון/ ואם בשעה ארבע יבוא/ אתחיל להיות מאושר/ בשעה שלש".

פגשתי אותו בלב המדבר

יפה שקיעת שמש ללב עצוב

ציירתי לו עץ וכבשה על נייר

והוא הבטיח לי שישוב

 

הנסיך הקטן מפלוגה ב'

לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח

וכל שושניו הן קוצים כעת

וליבו הקטן קפא כקרח

 

ואם אי פעם תגיעו לכאן

תדעו שכאן הוא חרש צנח

וקול הנפילה מעולם לא נשמע

בגלל החול הרך

 

https://www.youtube.com/watch?v=i3atvP9fEr8

 

ערב אחד חזרה נורית עם שירה ואביב הקטנים מנסיעה לדהב כדי לראות זמרת צעירה בתחתונים וחזייה על המרפסת ליד בעלה. "לא הייתי אתה" אמר גפן, "לא אמרתי שהיית" ענתה אשתו "לפחות תסתכל על הילדה". גפן היה הראשון שבהופעותיו ושיריו הקדיש מבט ראליסטי ומפוכח למה שקורה לאחר סערת הרומנטיקה הראשונית ולרגעים האפורים והכואבים שבחיי הנישואין. את "בלדה לנאיבית", שיר שמתכתב עם הפואטיקה האלתרמנית,  הוא כתב ללחן של יצחק קלפטר ובביצוע של יעל לוי, הזמרת הנהריינית הקטנה שהובילה את "שיחות סלון" ב1978, אולי האלבום הטוב ביותר שכתב גפן עם קלסיקות כמו "יהיה טוב", "שיר אהבה בדואי" למלים של איציק ויינגרטן, "אי ירוק בים", "עד עולם אחכה" ועוד.

ב"פחות אבל כואב" (שוקן 1979) כותב גפן בשיר "כשאת שואלת ושוב כמובן" שזכה שנים לאחר מכן לביצוע מצויין של דוד דאור : "כשאת שואלת ושוב כמובן/ איני עונה/ דעי לך שאני רואה צל ענן/ או כמה עננים/ שטים/ בגובה משתנה".

חולמת ליד התנור ורוקמת
צלבים וקווים לחולצה של הילד,
הגבר שלך, מי יודע היכן הוא
שותה ובורח כמו אליהו.

בבוקר תצאי בחלוק לנער את
הברוש המשיר טיפת לילה זוהרת,
מרחוק אז תראי איש שיכור רץ אלייך
ושוב לקראתו תפרשי זרועותייך.

https://www.youtube.com/watch?v=O0bZfq4bXI8

אחרי מלחמת ששת הימים ראה גפן בכל מקום בלונדון את האומנים הישראלים: פולי וגברי, אריק,שמוליק וג'וזי, דוד טרטקובר ואחרים. האנגלופיליה של גפן, שבקעה מאהבה לדילן תומאס וחוזקה בלימודיו בקיימברידג' מקבלת ביטוי עגמומי ב"יונתן סע הביתה" בלחן של נפתלי אלטר ובביצוע של אושיק לוי. האנגליות מהלכת עליו קסם אבל החיבור הישראלי הבעייתי אבל האמיץ שקיבל פעמים רבות אצל גפן ביטוי באמירה "שונא את המדינה אבל אוהב את הפלוגה" מביא אותו לשאיפה פנימית לחזור הביתה, לקחת תרמיל ומקל בפראפרזה על "בוא אתי אל הגליל" ולנסוע חזרה לארץ ישראל.

עיר גדולה בלי חיילים ואי אפשר לישון
פעמונים מצלצלים בבוקר יום ראשון
ירח קר על מגדלים וחורף אמיתי
אני מרגיש פשוט נפלא, אבל זה לא ביתי.

יונתן סע הביתה
קח רכבת, קח אוירון
קח מתנה קטנה לילד
(אוירון)
יונתן לך לישון.

מייקל בא ושם תקליט ברק נדלק בחוץ
ושלום מדבר אנגלית כמו שבקיבוץ
והוא הראה לי את העיר ומאיה שגדלה
האנשים בריאים אבל השמש כאן חולה

https://www.youtube.com/watch?v=JXX1lnltPJM

עוד לפני שמתי כספי שיבץ את השיר ב"צד א צד ב" שלו והרבה לפני הדואט המפורסם של כספי עם ריקי גל באלבום "מה זאת אהבה" ביצעה את השיר שנכנס לפנתאון של המוסיקה הישראלית הזמרת הצעירה שרה בדישי שפרשה מעט לאחר מכן מקריירה מקצועית. מי שקרא את ספרי הילדים המוקדמים של גפן, "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לדוגמא, יוכל אולי לזהות במבטו של גפן הצעיר מן העמק אל ההר, הים והשמיים, את תחושת הריחוף הכמעט קדושה הנובעת מהטקסט הקצר והמדויק הזה, שנגועה גם בעצב וגם בהתעלות של אמת.

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג ודואג נורא.