מסע שהחל עוד ב 2011 מגיע לפרקו כעת עם אלבום הסולו הראשון של אור אדרי, מחצית מההרכב "ריו" יחד עם זואי פולנסקי, יוצאת "מונטי פיורי" ו"טרי פויזן" אשר אחראית למירב המילים והלחנים לצד הפתעות מעניינות ממקומות שונים על הסקאלה המוסיקלית.

Se il vous plaît ne pas appeler un flic 
je vous prie 

"אל תקראו לשוטרים" פותח את האלבום עם סאונד אפל וחושני, צרפתי מאד שמחזיר אותי להרכבים האלקטרו- אמביינס (Sexy Boy של Air פורץ לתודעה..) של לפני שנות דור במעין קטע כלי כמעט לחלוטין בו אדרי דומיננטית גם בסינתיסייזרים וגם בבס.

גם אתה והסוס מבינים 
כמה זה בעצם גם בסדר פה לבד 

אני אמשיך לפחד על הלב 
אתה לא תנסה להרגיע 
שמחתי שיש סיכוי 
שאולי זה יהיה 
חדר 
חושך 

"חדר חושך" עם הגיטרות של רם אוריון , כמו גם "הנה", מתכתב עם מלכה שפיגל וקרני פוסטל לא רק מבחינת הסאונד אלא גם מבחינת נקודת המבט הנשית שאינה מחפשת פתרונות קלישאתיים למצוקות הלב והזוגיות ופותחת דרך גם אל האבסורד והמרירות בשגרה ובהשלמה.

קירות עזובים, בדלתות חלודה, 
הגג התמוטט בשנה שעברה 
מאז הוא גר על העץ בגינה 
דוידוביץ', דוידוביץ' על עץ בגינה 

יונה לבנה מתגוררת איתך 
קן לציפור היא בנתה על ראשך 
ומאז כל ערב עם צאת החמה 
דוידוביץ', מצייצים גוזלים רק לך 

תראה איך שאמא בוכה על ילדהּ 
פקיד עירייה עם משכורת טובה, 
האישה לבדה, הילדים זועקים 
דוידוביץ', מה איתך 

תפילת שחרית עם הנץ החמה, 
עלים ירוקים עם גבינה לבנה 
הוא אוכל ונותן ליונה הקטנה 
דוידוביץ', דוידוביץ' אוכל עם יונה 

הבוס מבקר כאן כל יום וצועק 
תרד דוידוביץ' תפסיק לשחק 
דוידוביץ' צוחק וראשו בענן 
דוידוביץ' כבר לא מעוניין 

תראה איך שאמא בוכה על ילדהּ 
פקיד עירייה עם משכורת טובה, 
האישה לבדה, הילדים זועקים 
דוידוביץ', מה איתך 

לשתות מן הטל ולדאות על ענן 
לשחק עם יונים ולצפות על הזמן 
לנגן על קרני החמה עם שקיעה 
דוידוביץ', דוידוביץ' על עץ בגינה 
דוידוביץ' אוכל עם יונה 
דוידוביץ' על עץ בגינה

"דוידוביץ'" של דני מסנג, אחד מנסיכי המוסיקה הישראלית שנמוג לדפי האנקדוטה שלה לאחר אלבום בודד, הופך אצל אדרי משיר "כוורתי" כמעט (טוב, "ילד מזדקן"… גם "ארול" ו "חייו ומותו של מר גוסקין" הדהדו בראשי הקודח מדי פעם ) לנסיון מעניין , עדכני ואנלוגי גם יחד, ללכוד את הדרמה שבטיפוס השגרתי שהופך להיות אנטי שגרתי בעליל. סבה המנוח של אדרי, לו מוקדש האלבום, נקרא גם הוא דוידוביץ'  והשיר הוקלט עבורו כמתנת חג.

רחש ענפים מתגנב לחדר 
שקט שוב נגמר בקמט על האור 
אצבע ערפל עומדת מול הדלת 
אני לא יודעת לעצור 

יש בו צד אחר שלא נותן לי חלק 
יש בו אהבה שלא רוצה לבחור 
כבר מזמן הפך לטענה מוכרת 
מים על העיר שוברים לי את האור 
אני לא יודעת לעצור 

את הרוח הפרועה מעולם אחר 
את השמש הכלואה בתוך הקור 
הוא מכיר אותי ממש 
כשהוא מצייר אלי 

"רוח" של ועם עמית ארז מספק שיתוף פעולה מרתק בין איש הפולק מפורטלנד לאדרי שהפכה להיות אורחת כמעט קבועה ברבים מהארועים המוסיקלים המעניינים של האינדי התל אביבי. המלודיה של ארז מעובדת יפה על ידי אדרי והשילוב נשמע כמעט אורגני, כולל הנאיביות הגלומה ביצירה שלו והטקסט היפה שופע המטאפורות בכלל והסינסתזיות הרב חושיות בפרט. הבס הדומיננטי עדין אף הוא ומשתלב בטאץ' האישי של אדרי.

"זיכרון קצר" מרחף וקריר, אולי מעט מרחף מדי, לא תופס. "עוורון" נופל לאותה מלכודת שנדמה והופכת לרלוונטית בעיקר במבט כולל כאשר לשאלה "מי את אור אדרי? " נורה צרור של תשובות נותבות שמאירות לכל הכיוונים, מהן אלו שחולמות בדרך אל הקוסמוס הקפוא ונדמה שהן אוטונומיות חסרות עניין ממשי לפגוש אוזניים שיקשיבו להן.

"שמועות" שנכתב ומבוצע עם טל אברהם, נוגע לראשונה בוייבז יותר אנרגטיים, ממשיך , כאילו בטבעיות, את המנעד היצירתי של אדרי לכיוון הדרים-פופ, עם אלמנטים של דיסקו פאנקי, שאצל רבים היה עשוי להיחשב הזוי אך אדרי עושה את המעבר הזה בטבעיות.

חי על הסף 
על הקצה 
לא מאוכזב וגם לא מרוצה 
את הריקנות ממלא העשן 
אולי קצת תלוש וגם לא מאוזן 
מה זה חשוב 
טוב לי עכשיו 
יש לי מספיק ואני מאוהב 

הפרק הזה ממשיך גם ב"חי על הסף", שיר של ה"סאבוויי סאקרז" (שנשמע לעומת הקאבר מיושן)  שמבוצע עם רם אוריון שבשנה –שנתיים האחרונות הולך ומתגבש מעמדו כמנטור אמת לרבים מיוצרי השוליים התל אביבים. המתיקות של אדרי היא מן הסוג הלא סכריני- היא דואגת איכשהו לא לגלוש לשם למרות שאין ספק שזהו חלק מן החבילה המוגשת למאזין .

אור אדרי הולכת ומתגבשת להיות תופעה באינדי התל אביבי: השותפויות המוסיקליות, הכיוון הלא מיין סטרימי , האיכויות הסגנוניות וההקפדה הויזואלית, מרכיבות כולן אומנית שכדאי לשים לב אליה, אם לא קודם, אז החל מן האלבום הזה.