אלבום הבכורה של גל עבדו אינו מציג קול יוצא דופן או טקסטים יוצאי דופן. הוא בהחלט מציג תמונה מגוונת של יוצר שיודע מה שהוא רוצה מעצמו אומנותית ועם מי הוא צריך לנגן כדי להגיע לכך.
בהתחשב בעבר ברזילאי של עבדו ובדומיננטיות של מפיק מוסיקלי כאלון עדר, אין זה מפתיע שצלילים שנשמעו כאן בסוף הסבנטיז לאחר שחצו את האוקיינוס מדרום אמריקה מהווים חוליה מרכזית באלבום, הן ב"זמן קצוב" המתוק, הן ב"פנים לשיר חדש" בסגנון הבוסה והן ב Te Levar שמושר בפורטוגזית ומוקדש לג'ילברטו ג'יל.
יחד עם אלון עדר עבדו מבצע את "המפלצת" הקסום, עיבוד שמחזיר אותי לימי האלבום הראשון והתם של המפיק המוסיקלי עדר. קטעים אינסטרומנטלים באלבום , "הבשורה" שממשיך קו אפוקליפטי מ"גבעה בקצה העיר" הקודם לו ויותר ממנו, "סתיו" עם החלילן נועם גולדשטיין והקלידן הוד מושונוב שתמיד עושה פלאים, מספקים פסקי זמן מבורכים במרוצת האלבום.
יש משהו נאיבי אבל ריאלי שעבדו מטיב להעביר. יחד עם ענת מלמוד המצוינת בשיר הפתיחה "ילדה", למשל, ב"גדר אדומה" עם שלוש גיטרות פלוס קונטרבס פלוס עוד פלוס כינור….אהבתי גם את שיר האהבה "טחנות רוח" בסוף האלבום.
אם כך, טבילת אש ראשונה של גל עבדו, כותב מוכשר, יוצר אקלקטי ורגיש שיחד עם מפיק מוסיקלי כאלון עדר ורשימת נגנים מובחרים מצליח להרים כאן אלבום בכורה מאופיין, נעים לאוזן ומעורר ציפייה לזה שיגיע לאחריו.