גיא טנאבאלבום השמיני של דנה ברגר ניתן כבר לומר בפה מלא כי ההשפעה של היוצרת והמבצעת שמלווה אותנו כבר מימי "עניין של זמן" אי אז בתחילת הניינטיז על המבצעות הצעירות בנוף המקומי היא גדולה ומשמעותית יותר ממה שניתן לחשוב ברובד הראשוני.
באלבום החדש ברגר משתפת פעולה עם מגוון מעניין מאד של יוצרים ואנשי אולפן ומרשה לעצמה לאמץ אופן בוטה יותר ופחות מסוגנן של שירה, כזה, שלמרות שהתרגלתי במשך שנים לסגנון המובהק של ברגר, הותיר בי רושם חזק , אפילו הערכה גדולה לאומץ היצירתי שלה. "מהפכה" בהפקתו של אורי וינוקור עם דגימה מיואב קוטנר וניר מנצור בכלי הקשה ותופים דומיננטים, למשל, מציג את ברגר כפי שמעולם לא שמעתי…התרשמתי מאד גם מ"תגיד לי מתי להתחיל" למילים של המשוררת אורית גידלי, הפקה מוסיקלית מלאת השראה של עדי שרון, הגיטרה המיוחדת תמיד של ניר גבע והביצוע מרעיד הנימים ממש של ברגר, חזק ביותר.
אבל גם ברגר המוכרת והמסוגננת נמצאת בדיסק החדש- היא משתפת פעולה עם מאיר גולדברג בצד הטקסטואלי ועם דודוש קלמס בהפקה המוסיקלית בשיר הנושא, מעין גרסה עדכנית ל"עד הקצה". "אתה לא בבית" מרגש ומצוין, הזכיר לי את "בלדה לנאיבית" של יהונתן גפן, יצחק קלפטר ויעל לוי מ 1982 במפוכחות האכזרית שלו והמשיך את הטור בין סאונדים שונים כאשר הפעם שמוליק ורועי נויפלד הופקדו על ההפקה המוסיקלית הקרירה והמדייקת. "קבצנים" , בהפקה מוסיקלית של אייל ליאון קצב, מהווה חוליה מוצלחת נוספת בשירי מערכת היחסים הפועמת של האלבום הזה, ובכלל אצל ברגר.
כמו יוצרות אחרות שמגיעות לגיל האמהות ברגר כוללת שיר לילדה. צרויה להב מגיעה ממחוזות האייטיז והניינטיז עם טקסט שיהדהד רבות בארועים משפחתיים/קהילתיים וכן הלאה, "חפש את השיר שלך" ואתם כבר מבינים לאן זה הולך…עוד פנייה לסנטימנט נמצא ב"בסך הכל" שנכתב, הולחן ובוצע עם איתי פרל. אם ב 2010 פרל וברגר נגעו בעצב הגעגועים של עם ישראל עם "הנה באתי הביתה", כעת הם נמצאים על האש הקטנה, ממתינים לטיסה עלומה ללונדון, להתחיל מאפס, לסגור פינות, להתרחק מיוקר המחיה, מהמלחמה הבאה, חנוך לוין סטייל.
דנה ברגר יודעת מה מצופה ממנה, מה אוהבים מאזיניה ומיהו הקהל שלה. היא מצליחה באלבום הזה לתת לו את מה שהוא מבקש אבל היא לא קופאת על השמרים, עובדת ומחפשת סאונדים מיוחדים ובשני שירים מיוחדים במינם מלמדת יוצרות צעירות מהי סקרנות יצירתית ומהו אומץ בלי להתאבד אומנותית. לא מדובר באלבום מושלם אבל עניין מצאתי בו, ועוד איך.