האלבום החדש של פורטיס, "מדור פיות", הוא שונה מכל מה שפורטיס עשה אי פעם. באירוע ההשקה פורטיס אמר שהוא רואה בו המשך לכל מיני מסלולים שהוא הלך בהם בקריירה שלו כמו המסלול של פורטיסחרוף, המסלול של "מינימל קומפקט" וכן המסלול של השנים האחרונות באלבומים "המשולש", "החבר אני" ו "תולדות הכותרת".

אבל האלבום החדש שונה מכל אלה מאד. הוא נוקט קו אחר. התכונה הבולטת שלו היא הדואליות שבין רוך לחספוס. פורטיס עצמו שר עם שתי הנגניות שלו , נועה איילי ודני עבר הדני. השילוב בין הקולות האלה, בין הצלילים הרועשים לבין הצלילים העדינים, משווה לאלבום תחושה של איחוד משונה בין אחדות לבין קהות.

בדומה לקודמים לו, מדובר באלבום כבד. הוא מכיל הרבה תכנים, כל שיר הוא מסע, האלבום כולו בפני עצמו הוא תהליך. באלבום הקודם הייתה תחושה שפורטיס רוצה לעסוק בנושאים הכי "גבוהים" שהוא יכול לעסוק בהם: להבין במה מותר האדם, מה משמעות הקיום, מה מהות היחסים בין בני האדם ועוד…ואילו באלבום הנוכחי הוא עובר לדון בעולמן של פיות ומשמעות היחסים ביניהן ומנתח את מעשיהן.

אני לא בטוח אם זו אמורה להיות מטאפורה לעולם האמיתי או שכל נסיון להוריד את הדבר הזה לקרקע יחטא לו…זהו אלבום קסום ומרחף שיש בו רוק בועט ואיכשהו שני הרכיבים האלה מתקיימים בסימביוזה.