אז מהם אלבומי שירי המשוררים הטובים ביותר במוזיקה הישראלית?

מזה מספר שנים, שאני כותב באתר תרבות.IL, בלוג העונה לשם "שני יסודות". בלוג העוסק בשירה מולחנת. גם בדף הפייסבוק שלי טנא ג'י – כתיבה שאוהבת יוצרים אני מקדיש מדי שבוע פינה לשירה שזכתה לפרשנות מוסיקלית, ישראלית על פי רוב.

בשבועות האחרונים החלטתי להעמיד תחנה בזמן בפני אחד מהנתיבים המעניינים והמרתקים שהעמידה וסללה המוזיקה הישראלית: שירת משוררים. ביקשתי ממגוון רחב של אנשים: מוזיקאים, משוררים, מבקרים, עורכים, אנשי אקדמיה, מורים ויודעי ח"ן אחרים לבחור עד עשרה מאלבומי השירה המולחנת האהובים עליהם ביותר.

הסייגים היו מעטים: אלבומי ילדים מצויים מחוץ לתחום ואילו השפה בה השירים מושרים תהא עברית. מלבד זאת, לא התערבתי ולו במעט בפרשנות של הנשאל לגבי היות הכותב משורר או פזמונאי. שלחתי למי שביקש, רשימת המלצות בת ארבעים וחמישה אלבומי שירה ממנעד רחב של תקופות וסגנונות והקפדתי לציין כי הרשות נתונה לחלוטין לבחור אלבומים שאינם ברשימה זו.
לאתגר נענו חמישים ושמונה אנשים יקרים והתוצאות מרתקות. בדרך שבה בחרתי בכל אלבום כמעט נגעו פרספקטיבות פואטיות, מוזיקליות, חינוכיות וביקורתיות ואין מדובר אך ורק באלבום הטוב ביותר מבחינה מוזיקלית. כל בחירה קיבלה נקודה ועל כן האלבום שנבחר בסופו של דבר לאלבום השירה המולחנת הגדול מכולם קיבל ארבעים ושש נקודות, כמספר האנשים שבחרו בו מתוך חמישים ושמונת המשתתפים.

לצד כל אלבום בעשירייה הפותחת כמה שורות וקישור לביקורת, שלי או של אחר להארה נוספת על האלבום הגדול שהינו.

תהנו מטיסת הנדנדות…

המשתתפים (לפי סדר הא-ב) : אודי ארליך, אורי משגב, איתמר זהר, אלון בר, אלון שמואל, אלי אליהו, אליוט אווה בן עזר, אלפרד כהן, אמיר אשר, אריק גלסנר, בועז כהן, גיא אלון, גיא חג'ג', גיא טנא, גלעד שמילו, דביר שרעבי, דויד פרץ, דורי מנור, חיים רחמני, חן רותם (סגול 59), טלי אוקסנברג דהאן, טלי וייס, יוסי בובה, יוסי סוויד, יילי ורדי , יפעת לדר, ירון פישמן, לורן מילק, ליאון פלדמן, ללי ציפי מיכאלי, מור בידר, מיקי נירון, מנשה סעד, משה אוחיון, מתי שמואלוף, נדב מנוחין, נועם פיינהולץ, נסים קלדרון, סיון שביט,סער ליבן, עומר בן רובי, עומר ולדמן, עידו מימון, עמיחי חסון, עמית פוזננסקי, ערן דינר, צביקה לקח, צוות "קולומבוס" (בחירה אחת משותפת), צור ארליך, רוני ידידיה, רונית רולנד, רועי צמח, רז ישראלי, שאול בסר, שירה ז כרמל, שרון ינאי, תומר פישר, תימורה לסינגר.

מקומות 11-20:

20.שירים באשדודית, משירי סמי שלום שיטרית, לחנים והפקה מוסיקלית :יונתן כנען, ביצוע:שמעון מימרן, יונתן כנען , אדם מדר, אהובה עוזרי, 2012.

ביקורת על האלבום "שירים באשדודית"
שירים באשדודית – הקליפ

20 (אותו מספר קולות) .של בני תמותה, משירי שמעון אדף, לחנים: חיים רחמני, ביצוע : קטב מרירי, הפקה מוזיקלית: שי לוינשטיין, 2015
ביקורת על "של בני תמותה"
מין ובדידות ופחם – קטב מרירי

20 (אותו מספר קולות) .פן, משירי אלכסנדר פן, לחנים : גיא לוי, מרדכי זעירא, טליה אליאב, עממי,ביצוע: גיא לוי וטליה אליאב, הפקה מוזיקלית: גיא לוי, 2015.
ביקורת על האלבום "פן"
זה עובר – פרוייקט "פן"

17.עשוי מאותיות, משירי חיים גורי, לחנים: ארז לב ארי,רונה קינן,שי צברי, אייל תלמודי,ליאור אלבו, אורי בראונר כנרות,אסתר רדא,סיון טלמור,ברי סחרוף,יוסי נטיב,עינב ג'קסון כהן,שלמה גרוניך,מוטי ביקובסקי,דודי יצחקי,שלמה בר,אהובה עוזרי. ביצוע: ארז לב ארי, רונה קינן, שי צברי, ליאור אלבו, אורי בראונר כנרות, אסתר רדא, סיון טלמור, ברי סחרוף, יוסי נטיב, עינב ג'קסון כהן, שלמה גרוניך, מוטי ביקובסקי, מאיה אברהם, שלמה בר, אריק סיני. הפקה מוזיקלית: אייל תלמודי,ארז לב ארי, ריג'וייסר, הוד מושונוב, 2014.

ביקורת על האלבום "עשוי מאותיות"
ברי סחרוף- האם אתה שומע אותי ?

17(אותו מספר קולות) .כנפי רוח, משירי מנחם פרומן, לחנים וביצוע: שלמה גרוניך,אדיר בכר, ארז לב ארי,אהוד בנאי, ברי סחרוף, מיכה שטרית, חגי הלברטל,קובי אוז, מרדכי יצהר,יוסי סוויד, אריאל הורוביץ,אילן דמרי ו"המדרגות".הפקה מוזיקלית: עומרי אגמון,שחר קאופמן,ארז לב ארי,גיל סמטנה,ברי סחרוף,חגי הלברטל,קובי אוז,אריאל הורוביץ, "המדרגות", 2015.

ביקורת על האלבום "כנפי רוח"
אהוד בנאי – אהבתיך

17(אותו מספר קולות) .מה לאהובי, משירי משה אבן עזרא, לחנים: אבי בללי, רועי ירקוני, עממי, ביצוע: נקמת הטרקטור, הפקה מוזיקלית: אבי בללי, 2013.

ביקורת על האלבום "מה לאהובי"
מה לאהובי – הקליפ

14.פגישה לאין קץ , משירי נתן אלתרמן, מוזיקה: יונתן בר גיורא, ביצוע: יוסי בנאי, הפקה מוזיקלית: יונתן בר גיורא, 1999.

פגישה לאין קץ – השיר

14 (אותו מספר קולות).שרות לאה גולדברג, משירי לאה גולדברג, לחנים: אהובה עוזרי, ורד קלפטר,אתי אנקרי,אפרת בן צור,גליה ירון,הדרה לוין ארדי,מיכה שיטרית,רונן הופמן,אדם שפלן,רונה קינן,יסמין אבן,בתי,שרון רוטר,דודוש קלמס וגיא מר. ביצוע: אהובה עוזרי, מיטל מעודה,ורד קלפטר,אתי אנקרי,חנה יאהן פורוז,אפרת בן צור,גליה ירון, הדרה לוין ארדי,תמי ענבר,אביגיל גלרטר,רונה קינן,יסמין אבן,בתי,שרון רוטר. הפקה מוזיקלית:משה דעבול,עמוס עבר הדני, ורד קלפטר,שגיא צורף,ברי סחרוף,דודוש קלמס,יונתן בר גיורא,אורי תכלת,ערן וייץ,עודד שכטר,עידו אגמון,רונן הופמן,אדם שפלן,יסמין אבן,בתי,יוסף פרץ,גיא מר, 2004.

משירי ארץ אהבתי

14 (אותו מספר קולות) .החלון , משירי דליה רביקוביץ', לחנים: אבי בללי, ביצוע:יהודית רביץ ואבי בללי,הפקה מוזיקלית: אבי בללי, רועי ירקוני ואלון לוטרינגר, 2009.
החלון – השיר

13.שירי רחל, משירי רחל בלובשטיין סלע, לחנים: אלברט פיאמנטה,דרורה חבקין, נעמי שמר, דני ליטני,מישה סגל, יוסף מוסטקי, אלכס כגן,דני גרנות, מוני אמריליו, ביצוע: דני גרנות וחווה אלברשטיין , הפקה מוזיקלית: אלברט פיאמנטה, 1968.
רק על עצמי – חווה אלברשטיין ודני גרנות

12. סימנים, משירי מירון איזקסון, לחנים: ורד קלפטר, אתי אנקרי, קרני פוסטל,אלון אולארצ'יק, אביתר בנאי, שלום גד, יוני רכטר, ביצוע :ורד קלפטר,אריק סיני, קרני פוסטל, אלון אולארצ'יק, אביתר בנאי, יוני רכטר, אפרת בן צור, יסמין אבן, אלי מגן. הפקה מוזיקלית: ורד קלפטר וקרני פוסטל, 2004.

אפרת בן צור- מחוץ לארון

11. מורה, משירי חנוך לוין, דוד אבידן , יהודה עמיחי, יונה וולך ואברהם חלפי, לחנים: שחר ברבש, אלון לוטרינגר ועומר קליין, ביצוע והפקה מוזיקלית: "מורה", 2015.
ביקורת על האלבום "מורה"
מורה – מות המשורר

מקומות 1-10:

10. טוב שהעולם גדול, משירי אבות ישורון, לחנים: כרמי זיסאפל, ערן וייץ, שי צברי, תמר קפלנסקי, ביצוע: כרמי זיסאפל, ערן וייץ, שי צברי, רונה קינן, ברי סחרוף, אלי מגן, תמר קפלנסקי, הפקה מוזיקלית: ערן וייץ, 2014.

כאשר כרמי זיסאפל ניגשה לשיריו של אחי-סבה, המשורר אבות ישורון (יחיאל אלטר פרלמוטר), במטרה ליצוק בהם רוח מוזיקלית רעננה ולמצוא בהם מהות על-זמנית, היא מצאה דרך להתנתק מעבר משפחתי לא פשוט ולהביא, יחד עם ערן וייץ שגם הפיק מוזיקלית את האלבום, עם שי צברי ועם סוללת אומנים מפוארת שכוללת (לפי סדר האלף בית) את מאיה בלזיצמן, איתמר דוארי ,אלי מגן, ברי סחרוף, רונה קינן, תמר קפלנסקי ,אורי רוסו,עדי רנרט ויובל שפריר, הצצה נדירה לטקסטים שבדיעבד היו צריכים להתגלות על ידי אומנים צעירים כבר לפני שנים רבות.

ביקורת על "טוב שהעולם גדול"
כמה זה שוקל

9. שיחות סלון, משירי יהונתן גפן, לחנים: דני סנדרסון, יצחק קלפטר, דייויד ברוזה, דני פאר, מבצעים: "להקה טובה", הפקה מוזיקלית: דני סנדרסון, 1978:

נדמה ש"שיחות סלון" הוא סמלה של תקופה. תקופה של פריחה תרבותית בצל אופוריה מדינית, כזו שתקבל בזרועות פתוחות שירים כמו "יהיה טוב", "שיר אהבה בדואי" (מילים: איציק ויינגרטן), "אי ירוק בים", "עד עולם אחכה" וגם קטעי ספוקן וורד עשורים אחדים לפני שהישראלים התוודעו למושג עצמו כמו "בלדה לחוזר בתשובה", "רכבת העמק" ועוד.
עם האטרקציה הצעירה ובעלת המראה התמים והקול המלאכי יעל לוי ועם נגנים מנוסים כמו ישראל בורוכוב , דני פאר ודון הרווי , בהדרכתו של דני סנדרסון בהפקה מוזיקלית מלאת השראה, הצליח סוף סוף המשורר הצעיר/ הסאטיריקן הפרובוקטיבי/ המורד בן שבט דיין, You name it, לכתוב לקהל הרחב ולהביא לו יופי שמקרב את השירה לפזמון אך לא מוותר לו ולו לרגע.

הבלדה על יוצא עיגול – מסע סמי-ביוגרפי בתחנות המוזיקליות של יהונתן גפן
כבוד השופט- קטע נדיר שהוצא מ"שיחות סלון"

8. ומאוד לא פשוט לחכות, משירי דליה רביקוביץ', לאה גולדברג ויהודה עמיחי, הפקה מוזיקלית: גיא יפה ויהודית רביץ, לחנים וביצוע: יהודית רביץ, 1993:

יהודית רביץ, אומנית בשיא הפופולריות שלה, בוחרת להוציא אלבום שמורכב ברובו משירי משוררים ומקבלת דיבידנד מיידי. "תמונה" ("חורשות הכבשים הירוקים גלשו במורדות") של רביקוביץ', שיר הנושא הסהרורי של לאה גולדברג, "באהבתנו" הנפלא של עמיחי ששלח רבים לברר מהי בדיוק בוגונוויליה ועוד שירים שהפכו מאז חלק אינטגרלי מהפסקול הישראלי, כל אלה הביאו את אלבום השירה המולחנת הזה למעמד ציבורי יוצא דופן ולאחת מפסגות היצירה של יהודית רביץ בכל הקריירה הארוכה שלה.

הירוק היום ירוק מאד – רפי וייכרט על שירתה של לאה גולדברג
למחרת

7. פרחי הרע, משיריו של שארל בודלר, מצרפתית: דורי מנור, לחנים וביצוע: מאור כהן, הפקה מוזיקלית: פיטר רוט, 2005:
שירים מתוך "Les Fleurs du mal" הספר הנודע של המשורר הצרפתי הפרובוקטיבי שארל בודלר כפי שתורגמו בידי המתרגם הישראלי דורי מנור.

גידי אביבי כתב אז ב"הארץ" :בהתחשב בביוגרפיה המוכרת של בודלר – התנסויותיו עם אלכוהול, סמים, זונות ונושים – זה אולי לא מפתיע שהוא נוחת בפלנטה התל-אביבית ללא קשיים מיוחדים. כהן בוודאי זיהה בשירים משהו מחוויותיו שלו: המפגש עם בודלר איפשר לו להתחכך עם משורר שהורשע בעוון "פגיעה במוסר הציבורי והסתה לפריצות" (כפי שמאזכר המבוא בחוברת המלים המוארת והמרשימה המצורפת לתקליט) – ולהיעזר בו כדי להתעמת עם כמה עניינים פרטיים משלו. עירן צור , אף הוא ב"הארץ", כתב : "כהן גמיש ומלחש כמו נחש המשתרשר סביב קבר, כדברי אחד השירים. כמה מוכשר הבחור הזה, וכמה מגוונת עבודתו. וב"פרחי הרע" הוא מבטא בטבעיות עברית גבוהה ומעביר את הטקסט עם המרחק האירוני הנכון. ובכל זאת, מי הוא מאור כהן האמיתי? ולמה תוך כדי האזנה לחלק מהשירים בא לי לצעוק לו – יאללה מאור, תבעט, תבעט… ומנגד – כיף לשמוע אותו שר טקסטים המורכבים מדימויים מרהיבים באפלוליותם."
החוזר (אדום עיניים)

6. שירים באמצע הלילה, משירי נתן זך,לחנים: יוני רכטר, מתי כספי,שלום חנוך, אילן וירצברג,שלמה יידוב, חנן יובל,סשה ארגוב, אשר ביטנסקי,דפנה אילת, ביצוע: נורית גלרון, הפקה מוזיקלית: אשר ביטנסקי ויוריק בן דוד, 1981:

בהפקתם של אשר ביטנסקי ויוריק בן דוד התקבצו מיטב האומנים למחווה הזו לזך לא לפני שגלרון הצעירה הנפיקה שני אלבומים מעולים. כמו מלוע תותח נורים בזה אחר זה שירים כמו "עד מחר", "כמעט טוב" ,"כי האדם עץ השדה", "כשצלצלת רעד קולך", "דיר לאוהבים הנבונים" וכמובן שיר הנושא של יוני רכטר, מתי כספי, שלום חנוך, אילן וירצברג, סשה ארגוב ואחרים וצליליהם של נגני על כמו שלמה יידוב, מורדי פרבר, מיקי שביב, משה לוי ,ירוסלב יעקובוביץ',אהרלה קמינסקי, ישראל בורוכוב,אוהד אינגר ,אלון הלל ושם טוב לוי נשמעים כמו מגויסים כולם לתכנית העל הזו של פרישת שירתו של זך על פני מרבד צלילי.
נורית גלרון הפכה מאז לאחת המבצעות המוערכות במוזיקה הישראלית אי פעם ונתן זך הפך זה מכבר למשורר הבכיר שעודו חי בקרבנו ועל אף מעידות בלשונו מדי מספר שנים, שירתו ותרומתו לתרבות המלה הכתובה בישראל עולות לאין שעור על כל משורר שצמח מאז, אם יש בין הקוראים הנכבדים מי שעדיין לא האזין להתגלמות המוזיקלית הזו של שירתו- זה הרגע.

ביקורת על "שירים באמצע הלילה"
ציפור שנייה

5. אתה חברה שלי, משירי יונה וולך, לחנים: שמעון גלבץ, ערן צור, אלי אברמוב, אילן וירצברג, יובל מסנר, רונה קינן וקורין אלאל, ביצוע: ערן צור, רונה קינן, קורין אלאל, דנה אינטרנשיונל, אלי אברמוב. הפקה מוזיקלית: ערן צור ואלי אברמוב, 1997:

חמש עשרה שנה לאחר "בציר טוב" מגיע צמד יוצרים נוסף בדמותם של ערן צור ואלי אברמוב ומפיקים שורה בלתי נתפסת של מטמונים מוזיקלים ושירתיים המציבים עוד לבנה בחומת המחוות הבלתי נגמרת ליונה וולך: אלו לא רק שלש המחוות והחידושים ל"בציר טוב" אלא בעיקר "תותים" המופלא, "מילים רעות", "כשתבוא" הפרובוקטיבי, רונה קינן הנערה ב"ההכרה שלי נמוגה" ו"קסיוס" ומבחינתי, הפינאלה המבריק בשת"פ עם DJ Shadow שהוציא את "מת בארץ" בה ממלא קולה של יונה וולך את החלל ומשיט אותנו עד קצה התודעה. איזה אלבום ואיזו שירה.
אחת עשרה בלילה,1960,כפר אונו.יונה ויוסי פרנק,סיימו לראות בקולנוע של אסתר את "עד כלות הנשימה" של גודאר. היא ראתה דרך הסרטים הצרפתיים של גודאר,שברול ומאל הזדמנות לברוח מן הכפר הקרתני וצר העין, למוסר אחר, לא צדקני:

רומזים לנו שיש סכס אחר.
טוב שמישהו יודע על זה.
אם יש סכס אחר ה
ביאוהו לכאן ונדעהו נ
דבר גלויות, יש או אין.

עשרים וארבע שעות עם יונה וולך – פנטזיה פואטית מוזיקלית חלק ב'
בעיות זהות

4. אחרית הימים,משירי חנוך לוין, דליה רביקוביץ', עמוס קינן וחיים חפר, לחנים והפקה מוזיקלית: זוהר לוי, ביצוע: להקת "אחרית הימים", 1972:

בשנה בה נולדתי יצא לאור אחד משיאי המוזיקה הישראלית בכל הזמנים: אלבום הבכורה והאחרית של להקת "אחרית הימים" שהורכבה מהיוצר, המלחין והמתופף זהר לוי שעבד בשנים לפני כן עם חנוך לוין והקים את "הזוהר השביעי" מדור הזהב של רמלה ולוד של שנות הששים, אלי מגן מהמבצעים והבסיסטים הטובים אי פעם ברוק הישראלי, מירי אלוני שיצאה מלהקת הנח"ל ומצאה עצמה ממירה את "בהאחזות הנח"ל בסיני" בשירים מהזן של חנוך לוין ועיבודי רוק כבד של חיים חפר, גבי שושן בביצועים מהפנטים של לוין ורוטבליט ויצחק קלפטר בשיאי גיטרה בלתי נשכחים.

"אין מקום לשניים על עמוד החשמל" של חנוך לוין בביצועו של אלי מגן פותח בוולטאג' גבוה את אלבום הרוק הנצחי הזה: השיר על כיסופיו של עובד חברת החשמל לנשים הבוגרות ,הנשואות והמשועממות שנושאות אליו את עיניהן ללא סיכוי ממשי למימוש התשוקה כמיטב המסורת האימפוטנטית הלווינית. קלפטר,לוי ומגן מגישים לנו מעדן רוק קלאסי ולא מתפשר.

מה לא נכתב ונאמר כבר על "העץ הוא גבוה" של חנוך לוין בביצועו הענוג של אלי מגן? במקור "מה אכפת לציפור", הוא שיר על חוסר תוחלת בתוך היופי וההתחדשות של הבריאה. הביטלס מתגנבים לבלדה בה בחר זהר לוי, כנגד כל האינסטינקטים שלו ללכת על הרוך,על הגיטרה הקלאסית הגאונית של קלפטר ולהגיש את המנה הלווינית חמימה במקום קרה ישר למעמקי הגרון .
"פתחי לי את הדלת" של עמוס קינן הוא ללא ספק אחד מהיהלומים של הרוק הישראלי בכל הזמנים:החל מהפתיחה המהפנטת של הגיטרה החרישית של קלפטר והפרקשנס העמומים של זהר לוי דרך השירה הקורעת של אלי מגן, הקולות של אלוני ושושן וכלה בסולו החשמלית של קלפטר- מדובר בביצוע מושלם לפי כל קריטריון לטקסט על שיכרות וזיכרון, שברון לב וגעגוע ,כמיהה ונטישה שלא היה כמותו עד אז ומאז.

"התעמלות בוקר" של חנוך לוין הוא רוק מקפיץ שלמעשה קורא לאדם הקטן , הכל כך לוויני, לעזוב הכל ופשוט לרוץ לקראת מותו ולסיים עם הכל במקום להמשיך ולהתאמץ מאמץ כה סיזיפי. אם תחשבו שמדובר בטקסט רדיקלי,חשבו כיצד ראו זאת לפני ארבעים וארבע שנה..

"אחרית הימים" הייתה תופעה יותר מלהקה. כנראה שתופעה בעוצמה כזו לא יכלה להתקיים בעוצמה שכזו זמן רב מדי- החבורה שגייס והוביל זהר לוי נכנסה אל הפנתיאון של המוזיקה הישראלית והכינה את הקרקע ליצירתיות המבורכת ששפעה בהמשך העשור, בלעדיה.

ביקורת אלבום על "אחרית הימים"
אין מקום לשניים על עמוד לחשמל

3. אדומי השפתות, משירי רבי שלמה אבן גבירול, לחנים (למעט "שער פתח דודי" בעל הלחן העממי ול"שלום לך דודי" שהלחין מוחמד וואהבי) וביצוע: ברי סחרוף ורע מוכיח, הפקה מוזיקלית: רע מוכיח, 2009:

תופעת החזרה של יוצרים למוזיקה יהודית מסורתית מכל התפוצות ובמיוחד לדור הזהב של יהדות ספרד הזו מגיעה לביטוי שיא באלבום המשובח של ברי סחרוף ורע מוכיח בו הם מבצעים משירי רשב"ג שחי בספרד במאה ה11.
סחרוף ומוכיח,כל אחד לחוד ושניהם יחד ,לקחו על עצמם משימה מורכבת ביותר- להעביר טקסטים בני אלף שנה בקירוב הכתובים עברית ארכאית לשפה מוזיקלית עכשווית ומושכת.
ניתן לציין בין השאר, את הבלדה האפוקליפטית "האימה תתכבד" שנועלת את האלבום בו סחרוף משתף פעולה עם הרב יהודה עובדיה פתיה מהרכב הפיוטים "אנסמבל היונה", את "תבורך מבלי קצה" בסגנון רוק בריטי של שנות השמונים ואת שיר הפתיחה "בחייכם אדומי השפתות" הכוחני עם מפגן כלי הקשה מרשים של זוהר פרסקו ולהקת "עץ הדקל". את מה שעשה להצלחת האלבום "מה לך יחידה" אין צורך להזכיר.
אבל הפנינה מבחינתי בכתר האלבום המורכב כל כך, מוזיקלית, טקסטואלית ותרבותית הוא "ובכן היה לאין", מעין אקרוסטיכון, רצף אותיות האלף בית שכולו מדבר על חדלון וחוסר בליווי לחן מבריק של סחרוף והפקה מוזיקלית מרגשת של מוכיח.
מלבד היות אלבום זה יוצא דופן באיכותו, הוא מהווה דחיפה אדירה למודעות לתקופת שיא בתרבות היהודית, הישג אדיר לסחרוף ומוכיח ,ושוב, המוזיקה הפופלרית פועלת כסמן תרבות מוביל.

תימורה לסינגר על "אדומי השפתות"
ניסים קלדרון על "אדומי השפתות"
כתב סתיו

2. משירי אברהם חלפי, אריק איינשטיין ויוני רכטר, מפיק מוזיקלי: יוני רכטר, 1988:

מ"צער לך" השרמנטי עם יהודית רביץ, דרך "שיר על יונה בחלוני" , אחד השירים המצמררים והחודרים ביותר שנכתבו כאן, עבור ב"שיר השיכור" הנוגה והלילי והתשובה הג'אזית שלו "אז מה אם בן אדם הוא קצת שיכור", ב"עטור מצחך" האלמותי שפורסם לראשונה בשנת 1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג', ב"שיר על שלושה חתולים" הממזרי, וכלה בתרומה של מיקי גבריאלוב, "תוכי יוסי" המרעיד מעצב ויופי, "משירי אברהם חלפי" הוא אחד מהשיאים היצירתיים של איינשטיין ורכטר, עובדה שלכשעצמה מעידה דבר מה על עוצמת האלבום ולא פחות חשוב מכך, הוצאה אל האור של משורר ששיעור קומתו תמיד היה גדול עשרות מונים מן ההערכה לה זכה.

ביקורת של אסף נבו על  האלבום
שיר על יונה בחלוני

1.בציר טוב,משירי יונה וולך, לחן, ביצוע והפקה מוזיקלית: אילן וירצברג ושמעון גלבץ, 1982:

אחת בלילה. וולך בשנות העשרים המוקדמות שלה, ניצבת מול מאהב מזדמן, עוד אחד מכיבושיה הזמניים, עוד חוליה שתשכח במהרה ומציבה בפניו שאלה שתעמוד בין כתלי חדר הגג התל אביב ברחוב גורדון:" אתה עומד לפתור בעיה מסובכת/אתה תאמר את התשובה הנכונה/זה המבחן האחרון " והוא, שיגיע לדירה עם יומרות לכבוש את המשוררת הצעירה והמסתורית, יעמוד כמו ילד קטן בסינור לצוואר ויוכל רק לחזור על השאלה.."מה עשית עם זה? שואלים לאן בזבזת את כל זה?"…

לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם

ארבע בבוקר, בקיץ 1968, עוד מעט מאיר ויזלטיר יגיע לבוסתן בביתן של האם אסתר ושל יונה בכפר אונו וייקח ששה שירים ל "גוג" , כתב העת החדש הצפוי לצאת. בינתיים, מעיינת יונה , נדודת שינה באחד מבין ששת השירים- "מפלצת האיילה" שיופיע גם הוא ב"שני גנים" כעבור שנה. אילן וירצברג ושמעון גלבץ, שהפך להיות בן זוגה של וולך מאוחר יותר, הגיעו לוולך לביתה באונו, במטרה למצוא חומרים ליצירה משותפת וב1982 הנפיקו את אחת מיצירות המופת של המוזיקה הישראלית בכל הזמנים- "בציר טוב". ב"מפלצת האיילה", שהלחין ושר אילן וירצברג, משולבת אוירה פנטסטית מערבית עם אלמנטים אפריקאים בכלי הקשה ואוריינטלים בגיטרה שהזכירה לעיתים עוד ולעיתים חזרה לשורשי הרוק. אחד מהשירים הפחות מוכרים באלבום הוא ללא ספק אחד מהיהלומים שבו.

וולך אהבה לראות עצמה כגדולה מן הטבע, גדולה מן הקיום, ממירה ישות אנושית בישות חייתית ומבלבלת ביניהן למפרע ובדיעבד. האיילה נופלת מהגג ומשאירה משקע, שארית,שאר בשר ורובד נשמה- גורילה שחורה ורעה כשכחה- כי אסור לשכוח, הכאב והזיכרון הוא בגדר נגטיב שתמיד בכוננות לפיתוח:

וְכָל הָעוֹפוֹת הָיוּ בְּגַנִּי
וְכָל הַחַיּוֹת הָיוּ בְּגַנִּי
וְכֻלָּן שָׁרוּ אֶת מַר אַהֲבָתִי
וְהִפְלִיאָה מִכֻּלָּן לָשִׁיר הָאַיָּלָה
וְשִׁיר הָאַיָּלָה הָיָה שִׁיר אַהֲבָתִי

ארבע אחר הצהריים, 1962, תל אביב. במרתפו של איתמר יעוז קסט, ניצול ברגן בלזן בן ה27, וולך מגיעה להדפיס מספר שירים ראשונים אך הערותיו בולמות אותה. לנערה שעדיין לא מלאו שמונה עשרה התגבש שיר בשל, ראשון, שיפתח בסופו של דבר את הקובץ "דברים" (עכשיו, 1965) ואת ספרה הגדול "שירה" (סימן קריאה, 1975) בהצהרה נועזת- איני אשה ואיני גבר, אני שניהם או שתיהן. דמי המשוררי מותר כקינוח בלבד אך אתמסר לקוראיי באבסולוטיות שלא נראתה כאן מעולם. אני יודעת- לא אובן.

כאשר אילן וירצברג ושמעון גלבץ הלחינו יחד את השיר "יונתן", היה ברור להם שמדובר בשיר קאנוני ביצירה של וולך, שיר מכונן. החרדה, הזרות, הקורבניות מצד אחד מול הפנטזיה, ההתמסרות והיצירתיות מן העבר השני כולן נוכחות בביצוע ב"בציר טוב" מ1982. "יונתן" שייך לפן הקצבי יותר באלבום רגעי הקסם המהורהרים שלו נשארו כסימן ההיכר המפורסם שלו. עם זאת, כמו ב"שיר קדמשנתי" (סכס אחר) גם ב"יונתן", הבחירה באפ טמפו נראית כיום טבעית ומתבקשת. "יונתן" הוא אימאז' של סיוט בראש ובראשונה. לא מדובר רק באלימות המטאפורית וזו שאינה מטאפורית אלא גם, ואולי בעיקר באיום המתמיד, ברדיפה, בצביעות שוולך מייחסת לחברה האופפת אותה ושורשיה בשמרנות הקרתנית של כפר אונו. וירצברג וגלבץ, יחד עם וולך עצמה, בנו פרשנות מוזיקלית ועיבודית מפוארת שעומדת עד היום בשורה הראשונה של שילוב שני היסודות: שירה ומוזיקה.

אֲנִי רָץ עַל הַגֶּשֶׁר
וְהַיְלָדִים אַחֲרַי
יונתן
יוֹנָתָן הֵם קוֹרְאִים
קְצָת דָּם
רַק קְצָת דָּם לְקִנּוּחַ הַדְּבַשׁ
אֲנִי מַסְכִּים לְחוֹר שֶׁל נַעַץ

"בציר טוב" מהווה יצירה חלוצית במישורים שונים: הטקסטים של יונה וולך מהווים דוגמא מובהקת לפוטנציאל השילוב העצום של שירה עם הלחנה. לא עוד פזמונים מוקפדי אבחנה בינם לבין שירה "אמיתית" ולא עוד השגחה פן תחדורנה ליצירה המוגמרת תשוקות, הזיות וחרדות. מוזיקלית והפקתית יצרו וירצברג וגלבץ בזכות שיתוף הפעולה המושלם ביניהם יצירה שהקדימה את זמנה בעשרים שנה לפחות ואולי בעצם, עדיף היה לה ל"בציר טוב" לצאת כאשר ספיחיה המרוחקים של שנות השישים הסוריאליסטיות, לטוב ולרע, עדיין רלוונטים איכשהו. "בציר טוב"- שילוב אידיאלי בין שירה למוזיקה , נקודה.

מפלצת האיילה – מחווה בדיונית ל"בציר טוב"

https://www.youtube.com/watch?v=BOFnGUYUMn4