אלבום שני להרכב המיתרים בהובלתו של הקונטרבסיסט והיוצר גלעד אפרת וכולל גם את קרן טננבאום בכינור ובשירה, את הילה אפשטיין בצ'לו ואת שמואל אלבז במנדולינה. נדמה שמאז האלבום הראשון של ההרכב , אז עדיין עם נגן העוד נמרוד עצמון, חלה הבשלה מבחינת היכולת לתקשר עם קהל רחב והתקדמות משמעותית בשירתה של טננבאום.

לאחר קטע הפתיחה התוסס שנושא את שם האלבום, מגיע ביצוע משובח בעל ערך מוסף משמעותי ל"חלומות שמורים" של מנור וכספי.

ככלל, אפרת והאנסמבל מגלים עניין משמעותי בקלאסיקות ישראליות. אם באלבום הקודם היו אלה "את לי לילה", "החולמים אחר השמש", "שיר ערש" ו"שיר עמק" הפעם הכמות פוחתת אך האיכות העיבודית והווקאלית של הקאבר למנור וכספי מזכה אותנו בגרסה מוצלחת ביותר בה שותפים במידה שווה כל ארבעת הנגנים.

השיר הקלאסי משנות השלושים שזכה לאינספור ביצועים My Funny Valentine מקבל כאן גם הוא ביצוע מיוחד שמעניק למקור את יתרונות הרכב המיתרים עם מנה נוספת של דרמטיות וצבע.

כדי לשמור קהל של שירים באלבום כלי יש מקום משמעותי לווקאליזה. גם ב Bafana המעניין וגם אם לא בווקאליזה, ישנם קטעים אינסטרומנטליים בהם מורגש שהעיבוד רגיש לאוזן אנטי-קונצרטנטית בעליל: The Colors of the Sea, Sea Journey של צ'יק קוריאה, "יער אור" האוריינטלי, From Leuven to Munich הוירטואוזי, כל אלו מעניקים חוויה מהנה ומאתגרת (לא יותר מדי…) למאזין שמחפש משהו נוסף, אחר, עם ארומה של כאן ושל מעבר לים באותה קפסולה בדיוק.

לביקורת אודות האלבום הראשון:

אקלקטיות וארומה