כתיבה שאוהבת יוצרים
  • אודות
  • צור קשר
  • Facebook
  • YouTube
TeneG | טנא ג'י
  • דף בית
  • ביקורת אלבומים
    • מאמרים באתר רעש לבן
    • מאמרים באתר תרבות.IL
    • מאמרים באתרים שונים
    • ארכיון 2016
    • ארכיון 2015
  • שירי משוררים
  • מוסיקה לילדים
  • סיקור הופעות
  • כתבי טנא ג'י
  • וידאו
  • הרצאות, ספרים, מופעים
  • דף בית
  • ביקורת אלבומים
    • מאמרים באתר רעש לבן
    • מאמרים באתר תרבות.IL
    • מאמרים באתרים שונים
    • ארכיון 2016
    • ארכיון 2015
  • שירי משוררים
  • מוסיקה לילדים
  • סיקור הופעות
  • כתבי טנא ג'י
  • וידאו
  • הרצאות, ספרים, מופעים
חדש באתר:
  • עשרת אלבומי העשור של טנא ג'י – כתיבה שאוהבת יוצרים (אפילוג)
  • דצמבר ג'י – על אלבומי החודש שחלף…
  • נובמבר בטנא ג'י – אלבומים חדשים וכמה מילים
  • אוקטובר ג'י – על אלבומי החודש לפי האלף-בית…
  • מורין נהדר – למה תעמוד רחוק
  • פרקי אבות : ישראל גוריון ואסף אמדורסקי – שרים הדודאים, סי היימן ואלעד שודלר – שירים מבית אבא.
  • שחר אריאל – שחר אריאל
  • עדי שחם – צבא של מכשפות.
  • יעל קופלנד – השארתי את האורות דולקים.
  • שרון טובה לוי – מקום.
המסך הלבן
ראשי ♥ ביקורת אלבומים ♥ המסך הלבן
גיא טנא ינואר 5, 2017 3:26 am

"הממו אותי" אלבום הבכורה של גבריאל ברויד, גילברט ברויד וסתו בן שחר עורר סקרנות רבה בקרב הקהל הקטן של חובבי האינדי בישראל ואף משך רבים להופעת ההשקה לאלבום. אירוח ההרכב בהופעת היובל ל"אין לבחור" שערכה אליוט גם הוא תרם להייפ.

על הפרסונה האומנותית והויזואלית של ההרכב לא ארחיב כאן. אכתוב רק שהיא יוצאת דופן ומתריסה כנגד המיינסטרים בדרכים רבות ואגב כך מתחברת למאפיינים פאנקיים ונטולי מוחלטות מינית. פורטיס הצעיר ו"הקליק" יכלו אף הם להתחבר היטב לבוטות והזווית הייחודית שמציע ההרכב.

שיר עוקב שיר והעניין רק הולך וגובר, בלי טיפת פשרה אבל גם ללא מאולצות אופנתית. ב "המם אותי" הפותח את האלבום נשמע שיר ארוטי שאת מילותיו מכסה בחוברת השירים קונדום (עיצוב העטיפה: שגיא ארז), מילים פשוטות לכאורה, לא מתחכמות אבל ישירות ותקשורתיות, אפלות וקשות גם יחד.

"רק בקבר", משחזר במשהו את הסאונד של "העברית" תנצב"ה, מגיש טיפה דלוחה של עליצות, מלגלג על הביטוי "רק בקבר" וגם כאן מביא עמו את הזווית הניהיליסטית, לכאורה או לא לכאורה, של ההרכב. "ילד טוב" מתעמת עם הציפיות החברתיות והמשפחתיות בתרבות הישראלית: הילד הטוב של "המסך הלבן" לא לומד למבחן, לא עומד בצפירה, לא הורג ערבים ורק לשם חוסר הספוילריות אחדל כאן. הקול הנמוך יחסית של גבריאל אל מול הקול הגבוה העונה לו, מרכיב כאן חזיון שווא של שיר ילדים ומעצים את תחושת החידלון והקושי הרגשי שמבצבץ מכל שורה באלבום.

קולו הקטוע של שר ביטחוננו אביגדור ליברמן מפציע בתחילת ובמהלך שיר הנושא שמופק ע"י רייסקינדר (אסף עדן), מן המפיקים המרתקים של העת האחרונה. ההרכב מתנער מן הסדין האדום והפרובוקטיבי, מן החלום הכחול המתעתע, מן הפנתר הורוד הדמיוני ומן הענק הירוק. המסך הלבן הוא סמל לטשטוש, מיסוך אטום לאורגיה הויזואלית והתרבותית שעוטפת ותוקפת אותנו כל העת. האם ההרכב רוצה במסך הלבן? האם הוא נכנע לו? האם הסכין בגרון המוזכרת בשיר היא תוצר המיסוך או תרופה לו? אולי "הציפור הלבנה" מציע לנו איזשהו פתרון. הציפור הלבנה, שנדמה ואי אפשר לנתקה מן הסימבול של יונת השלום, שחורה בעיני "המסך הלבן". שחורה דרך המסך או למעשה שחורה במהותה אך לבנה דרך המסך הלבן. ההפקה המוסיקלית של Red Axes והשירה הנשית/ ילדית של יולי שפריר הופכים את השיר הזה לאחד מאבני היסוד של האלבום.

"אינדיאנים" מספק למאזין איזשהו מפלט אסקפיסטי לכאורה מן ההתחבטות וההלקאה העצמית והתרבותית. "שנינו דוהרים, את ואני כן" שר ברויד בסיום השיר וחותם שתי דקות וחצי של בריחה טהורה. "פין ופות", גם הוא מופק ע"י רייסקינדר, לא נרתע מן ההומור והפרובוקציה במילים המכובסות אבל מצהיר הצהרה תרבותית מובהקת: "כל הזמן הולכים מכות", "רק רוצים קצת להנות" , "מחפשים צרות", "גם להם יש רגשות" ובסופו של שיר "כשאת אומרת כן למה את מתכוונת?" ובכך בוחשים ומערבבים מחדש את מה שנראה כברור להם. הסאונד הקר, המכה, הסיוטי משאיר את התחושה השואלת, הבוהה, הלא מתמקדת. מי שכינה עצמו "הקוץ בתחת של של הרוק הישראלי" מיטיב להציע עוד ועוד אלטרנטיבות ברורות ולא מתפשרות.

"חברה שלי נסעה" בהפקה של רם אוריון, מעין סנדק של ההרכב, חותם אלבום יוצא דופן. העברית היא חלק משמעותי בהישג של "המסך הלבן". נדמה שרק טבעי היה לשיר את הרעיונות ולגלם את הפרסונה האומנותית האוניברסלית של ההרכב באנגלית (גם גרמנית היה יושב כאן פיקס…) והבחירה של הברוידים ושל בן שחר להיצמד לעברית משמעותית מאד בעיני. "המסך הלבן"- לא בכל שנה וגם לא בכל עשור יוצא אלבום שכזה. לא לכל אחד.

גבריאל ברויד גילברט ברויד סתו בן שחר

אודות המחבר

גיא טנא להציג את כל הפוסטים של גיא טנא


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

תגיות
אביב גדג' אהוד בנאי אחרית הימים אילן וירצברג איפה הילד אלון בר אלון עדר אנסמבל הפיוט אסף אמדורסקי אסף תלמודי אריק איינשטיין אריק ברמן בן גולן בציר טוב ברי סחרוף. ג'ירפות גיא לוי דודו טסה דייויד ברוזה דניאלה ספקטור החצר האחורית הילה רוח התקווה 6 חווה אלברשטיין חנן בן ארי טוב שהעולם גדול יהוא ירון יהודית רביץ יולנטה יונה וולך יוני רכטר ילדי בית העץ יענקלה רוטבליט לונא אבו נסאר לונה אבו נסאר מאיה בלזיצמן מתן אפרת נרקיס עמיר לב פדרו גראס רונית שחר שולי רנד שי צברי תומר ישעיהו תערובת אסקוט
עקבו אחרינו
הספר "ילד, כבש,זנב ושירים"
אלבומי ילדים
שני תופינים לילדים (ולכלבים) – "הכלב החמישה עשר" ו "עודני ילד/ בית הבראה לצעצועים".
פברואר 5, 2018 גיא טנא

שני תופינים לילדים (ולכלבים) – "הכלב החמישה עשר" ו "עודני ילד/ בית הבראה לצעצועים".

תופינים לילדים – "הכלב החמישה עשר" ו "עודני ילד". רשימה מעט אחרת לפניכם הפעם במסגרת קטגוריית אלבומי הילדים של "טנא

קרא עוד ←
ילדי בית העץ 3 – הפרוייקט של רן ויאיא כהן אהרונוב.
דצמבר 29, 2017 גיא טנא

ילדי בית העץ 3 – הפרוייקט של רן ויאיא כהן אהרונוב.

אלבום שלישי בסדרה המצליחה של "ילדי בית העץ", פרוייקט שהחל באלבום אחד, התפתח לתאטרון, לטלוויזיה, לספריות וכעת גם לאלבום שלישי,

קרא עוד ←
"סלט גרוב" – אלבום ילדים חדש, עשר נקודות:
מאי 11, 2017 גיא טנא

"סלט גרוב" – אלבום ילדים חדש, עשר נקודות:

  הרכב הגרוב- רוק של בוגרי "מיוזיק" מהווה דוגמא לרוח היצירתית והפתוחה של המוסד שסגירתו השנה היא מכה גדולה לדור

קרא עוד ←
כותבים באתר
  • נטע עמית
  • ציפורה פישר
  • מור אופק
  • חן צח
  • שי פלד
  • אוהד שגב
  • תומר גילת

נבנה על ידי אשכול מדיה - הקמת אתרי אינטרנט

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס