זמן מה לאחר שיצא "לאט לאט לאט" עם העטיפה הלבנה הנוגה שצילם בן לם,הפך השיר "אשה באבטיח" מתוכו ללהיט וחברת CBS מיהרה בחוש שיווקי להוט להחליף את העטיפה לצילום של אלברשטיין ,מרוצה פחות מציצה דרך חלון של חצי אבטיח בעיצובו של משה רז..

"לאט לאט לאט" הורכב אך ורק מטקסטים של נורית זרחי המופלאה. לאלה צורפו בניצוחו של מישה סגל לחנים של מתי כספי,שלמה גרוניך,מישה סגל עצמו ואחרים ונוצר אלבום ילדים מיוחד במינו שיצר אווירה קסומה,שובבה ופיוטית שלא הזכירה בכלום את אלבומי הילדים הילדותיים שיצאו בשנים אלה לרוב.

אחת יש ורודה כמו תפוח
אחת עם שני כיסים
אחת עם שרוול נפוח
מצויירת פסים פסים
ושמלה שקיבלתי מסבתא
ממשי עם קישורים
אותה היא לבשה בשבתות ואני בחג פורים.

(שמלות,לחן:מתי כספי)

ולמרות כל זה, השיר הפותח של האלבום,"שמלות",אינו מבשר את העתיד לבוא: הוא אמנם כתוב בטעם וללא התנשאות מבוגרת מיותרת והלחן של כספי חביב להפליא אך הוא עדיין משמר את הנורמות הנהוגות באותה תקופה באלבומי ילדים ואינו מציע כיוון חדש ומפתיע.

"הר זה גבע ועוד גבע
וגם כמה נשרים,
ים זה קצף ועוד קצף
וגם כמה סנפירים"

(וגם כמה סנפירים,לחן:מישה סגל)

אחת מהתכונות הבולטות של זרחי ככותבת בכלל וככותבת לילדים בפרט היא היכולת למצוא במוחשי את המופשט,בידוע את הנעלם וליצור מהם מלאכת מחשבת אמיתית של שירה. מישה סגל, כמו שעשה ב"חרדל" שלו מאותה תקופה,תרם לחן מוצלח ובעיקר עיבוד מרטיט לשיר שנותר עלום אך הוא בהחלט מהווה אחד משיאי האלבום.

 

מעכשיו לא היה לה מקום לסלון לא לא לא
ולכן היא חתכה מחצית הארון
והכניסה רק רבע כסא וחתול ושרפרף
מעצמה היא בקושי הצליחה לדחוק את האף

(אשה באבטיח,לחן:שלמה גרוניך)

 

שלש שנים לאחר אלבום הבכורה פורץ הדרך שלו ושנתיים לאחר תחילת שיתוף הפעולה שלו עם מתי כספי,שלמה גרוניך מתבלט באלבום זה כיוצר פרוע אך מתאים מאין כמותו ליוצרת ולמבצעת. חווה אלברשטיין מרגישה כמו דג במים באינטונציות המשחקיות המגולמות בלחן של גרוניך ואנחנו נוכל לשמוע כיצד ממשיכה להתגבש הגישה הגרוניכית לטקסטים על כל מה שכרוך בכך.

 

"גברות זקנות עם שמשיות עדינות
פוסעות פסיעות קטנות
לאט לאט לאט לאט"

(לאט לאט לאט,לחן:שלמה גרוניך)

 

עם פתיחה מצמררת של כלי מיתר גרוניך מזכיר את אלבומו הראשון ומכאן שירתה הכמו מלאכית של אלברשטיין הצעירה מביאה לילד המאזין חוויה ססגונית וחיה של שירה בתנועה.שיר הנושא המקורי של התקליט הוא אחת מאבני הבוחן של הייחוד של אלבום זה מאלו שהקיפו אותו באותה תקופה.

"הלחם הזה שאני אוכלת
זע בשדה בין אלפי שיבולים"

(הלחם הזה,לחן:שלמה גרוניך)

 

קרן יער אנגלית ופסנתר ביטלסי פותחים את אחד מהשירים היפים באלבום. הביטלס היו גאים בסגל שיצר שיר בדמותם ובצלמם ובאלברשטיין שביצעה , כמו לכל אורך האלבום, במיומנות רבה את הנחיות המעבד והמלחין. עוד שיר שלא צריך להכביר עליו מלים אלא להמליץ להאזין לו ויפה שעה אחת קודם וגו'..

 

 

"אמא שלי מנגנת לה ולס
וכל כלי במקומו
וכל בגד בעצמו נכנס לארון
כשאמא שלי מנגנת לה ולס"
(אמא שלי מנגנת ולס,לחן:מישה סגל)

 

בעוד השקה למוסיקה קלאסית, מישה סגל מלחין ולס ענוג לטקסט הקסום והפייתי של זרחי שמקשרת בחוטי כישוף את עבודות הבית של האם המאזינה לקסם שבמוסיקה.עוד אחת מהאבנים הטובות ביצירה המופלאה הזו.

 

מזמן מזמן, אחור אחור 
הייתי פעם גדי שחור 
לא היה חביב ממני 
בעדרי רחל אימנו 

והיא קשרה אותי בחוט 
לכל מקום איתי הלכה 
רק רקיקים עם צימוקים 
הגישה לי לארוחה 

והיא ליטפה והיא חיבקה 
והיא נשקה לי בפנים 
אחרת איך היו עוברות 
עליה שבע השנים…

(שבע,לחן:דני עמיהוד)

 

מספר שנים לפני שיתוף הפעולה הבא של אלברשטיין ועמיהוד ב"שיר תשרי" האלמותי ב"התבהרות" (1978), הוא מלחין שיר תנכ"י קטן ושובבי על תקופת ההמתנה של רחל אמנו לגמר עבודתו של יעקב אבינו. אין זה מהשירים הבולטים באלבום לדעתי אך הוא התקבל היטב אצל המאזינים.

 

"לשפן הכסף ידידי
שקצה שפמו זהב
קרה אתמול מקרה נורא
נקטף לו הזנב"

(לשפן הכסף,לחן:עלי עדשי)

 

אמנם לא של גרוניך, אך העיבוד של סגל משחקי וחביב ומשלב את הציניות פורתא של הטקסט עם ביצוע תאטרלי כטוב לבה של חווה בשיריה של זרחי.עוד שיר שאינו משיאי האלבום אך בהחלט משתלב יפה במעשה המרכבה העדין של התקליט משירי זרחי.

 

"עננים,עננים,עננים,
דובים זקנים.
מתגלגלים,מסתרבלים,
לא מסתכלים ונתקלים
אחד בשני"

(עננים,לחן:שלמה גרוניך)

 

עם קטע קצר מתוך "רוזה מרציפן" זהו השיר הכי גרוניכי באלבום. דרמטיות,שבירת הרמוניות ומלודיות מכוונת,קולות,דיבורים,רב שכבתיות והמון הומור מוחצן נמצאים כולם פה בשיר הקטן והיצירתי כל כך הזה שאין כמותו להדגים עד כמה השפיע גרוניך הצעיר על אלברשטיין וסגל.

 

"היה לי כלב
קראו לו בילי
בילי שלי האובד
כפתור לבנבן
ועיניים של ילד"

(בילי,לחן:מישה סגל)

 

לא ידוע בין הלא ידועים,שיר קטן ונוגה שמטיל את המאזין עמוק לתוך עולם הילד שאינו מוכן לשכוח את כלבו האוהב. העיבוד התזמורתי מעט משתפך  אבל כדי שיהיו שיאים צריך להיות גם שפל..גם באלבום הזה….

 

זוגות זוגות יורדים מן התיבה 
זוגות זוגות 
ומנידים שוורים לנח בראשם נוגות 
היה נעים 
שפנים בקצה אפם מנענעים תודה 
פרוות האריות רועדת כמפל חיטה 
העכברים והסנאים קדים קידה 
פורחים תוכים פלמינגו סנוניות.

(פרידה מתיבת נח,לחן:מתי כספי)

 

שנתיים לפני ששר עם "שוקולד מנטה מסטיק" את "נח" בפסטיבל הזמר 1974 ומפסיד לכוורת את הזכות לשיר בארוויזיון,מלחין מתי כספי את הטקסט המקסים הזה של זרחי,טקסט הנוגע בסיפור התנ"כי, משחק עמו ומשלים צד אנושי ונוגע ללב של האיש שהפך לסמל לתקווה,אמונה והרמוניה. האקוסטית של כספי מסמנת את הכיוון בו ייצור עמוק אל תוך השנים הבאות.

 

"לי יש בקשה
בתוך מקשה לשכב
לחלום על כלום"

(לי יש בקשה,לחן:מישה סגל)

שיר קצר ויפהפה הנועל את האלבום במיזנסצנה יפהפיה של ילדה שרועה במקשת אבטיחים, מריחה ניחוח ענבים ומאזינה ליללת שועלים. כמה מוצלחת הייתה הבחירה הזו , לסיים את אלבום רגעי הקסם הזה ברגע מזוקק של חושים וילדות.

 

"לאט לאט לאט" אינו רק אלבום ילדים יפהפה- הוא מסמן במידה רבה את המעבר של אלברשטיין ממעמד של זמרת צעירה למבצעת בשלה שבוחרת את שותפיה ליצירה בקפידה, מכבדת את מקומם בעשייה ומשתלבת עמם בהרמוניה ראויה לקנאה. והילדים? מרוויחים ובגדול.

 

דבר המומחים לא יופיע היום עקב וירוס מתמשך …

נטע (בן שנתיים): ""לא טרקטור?.."