מיכל חוטר אלון בר הוא זמר ונגן, כותב שירים ומלחין, שמוציא אלבום רביעיבשם ״אנחנו כאן״ בו הוא חוזר בטקסטים לילדות ולאהבות הראשונות. ההופעה ב"פאבלה" הייתה הופעה ראשונה עם ההרכב (תופים וקולות:עדי דרוקר, גיטרה וקולות: יולי סער, בס: ירון פישר) לרגל השקת האלבום.
את השיר הראשון למופע ״שם״ פתחו בדואט אלון ויולי, ועדי המתופף ניגן על הפסנתר. (עדי גם היה שותף ליצירת האלבום עם אלון, שאותו הקליטו באולפן Music Project באמירים) השניים התחילו רגוע בשיר הראשון, נוגע ואפילו קצת מרדים…. אך הם לא נתנו לנו להתבלבל וברגע שעלה הבסיסט ירון ,יולי החזיקה גיטרה, ועדי עבר לתופים לשיר רוק אנד רול. ״מתי כבר תלמד להפסיד״ הם העירו אותנו והזכירו שזה מופע רוק ישראלי.
השיר הסתיים עם ברייק מפתיע והמשיך ישירות לשיר השלישי ״כאילו ידעת״ עם הנקישות של עדי על מקלות התופים. הקול של אלון בתור זמר לא חזק ולפעמים קצת מעופף. יולי הזמרת שרה נקי ורגוע אך עם לא מספיק ביטחון ובלי קשר עין עם הקהל. הרגיש קצת חסר לפעמים שרק התופים נותנים בראש וכל שאר הקולות נעלמים. אולי זה בגלל שזאת הופעה ראשונה ועם הזמן הם יתחממו ויתנו ברוק אנד רול, הקהל בכל מקרה נהנה, פירגן והעריך.
הטקסטים של אלון לשיריו כתובים בשפה יומיומית , כנראה זה היה במכוון לאותו האלבום שמזכיר געגוע לילד שהיה פעם ולאהבות הנכזבות. זה הרגיש כמו מסע של סרט ישן שמשקף את העכשיו. השיר הראשון היה על ההיא שהלכה לטייל.״את עמדת שם.. כאילו ידעת״ ואילו השיר הרביעי ״הכל מתבלבל״ היה על מישהי שבר סיפר שאהב שהיה בן 15 והיא לא ידעה.
״בסוף האמת תצא לאור״, שיר שיולי התחילה לשיר הוא שיר יפהפה שמקווה שיצא בתור סינגל מהאלבום כי הוא צריך להישמע בכל תחנות הרדיו! עדי ויולי שרו גם קולות. לבס יש פה תפקיד משלו וכל כלי מוסיף לנעימות של השיר ולהרמוניה. אלון גם שרק, פחות עבד עם המיקרופון מבחינת בלאנס, מה שהיה קצת בעייתי בהופעה, הסאונד לא היה מספיק טוב ולפעמים בכדי לשמוע את הקולות היה צריך ממש לכרות אוזן… ההתחלה של השיר הייתה נעימה וגם הסוף היה מפתיע- קטע תופים לבד עם ברייקים גיטרה ובס. אלון עבר לפסנתר לשיר ״לא נסתדר״ ומתוך השיר- ״פעם אחת סתם אהבתי אותך…״ שיר במקצב 6/8. שכשם השיר הרגיש גם כן לא מסתדר, דווקא היה מעניין הפרדוקס של המילים אל מול העיבוד בקצב אחר.
אלון עבר לשיר רק הוא על הפסנתר יחד עם עדי על התופים וביצעו קאבר ל״חצוצרת התהילה״ שיר שיוסי בנאי ביצע בגירסא העיברית שלו. זה היה רגע יפה שהנציח גיבור תרבות. והמשיך לשיר ״מינימליסטי״ שבו לימד את הקהל קול שיורד בתווים והסביר שזה כמו החיים יורדים למטה.. עדי על התופים ניגן על הצד של התוף והמקלות. נשמע ממש סאונד מגניב וכיפי. וגם בהמשך השיר הקהל כבר שר לבד ללא ניצוח את הקול השני ולמרות שזה שיר חדש זה היה נשמע כאילו כל הקהל כבר מכירו.
לקראת סיום אלון חזר לגיטרה- ״הכל במקום״ ו״כבר מזמן״- שיר חמוד עם מקצב כייפי ״נוסעים ונוסעים על רכבת של הרים, אם את מפחדת תני לי את היד…״ שגם הוא שיר שנשמע כאילו מחר יוכל להיכנס לפלייליסט של גלגל״צ. אני חושבת שהקהל ואני ביניהם הרגשנו שאנחנו חלק ממוזיקה חדשה שעכשיו יוצאת לאור. ואם בא לכם להיות שותפים לראות ולשמוע מוזיקה ישראלית שיוצאת לעולם .לכו להופעה הקרובה מחר בערב ב"אוזן בר" בה מתארח שלומי שבן או תרכשו את האלבום ״אנחנו כאן״.
