הערה מקדימה: הרשימה הבאה הנה בדיונית מעיקרה. ניתן לקרוא לה משאלת לב, תרגיל יצירתי או מסע בדמיון מוסיקלי. לצורך רשימה זו הרשיתי לעצמי להיאחז ולעשות שימוש בשני ביצועים קיימים מתוך "עבודה עברית" ו "אתה חברה שלי" מתוך אהבה וכבוד רב הן לפרוייקטים אלה והן, כמובן, לאלבום "בציר טוב" עצמו. שנתיים לטנא ג'י , יוצאים לדרך.
על "מפלצת האיילה", אלבום מחווה דמיוני ל"בציר טוב" במלאת שנתיים לטנא ג 'י.
על "מפלצת האיילה", אלבום מחווה דמיוני ל"בציר טוב" במלאת שנתיים לטנא ג 'י.
כמעט שלושה עשורים ומחצה חלפו מאז יצא אלבום המופת "בציר טוב" בו שיריה של יונה וולך הולחנו ,עובדו ובוצעו על ידי צמד היוצרים הצעירים אילן וירצברג ושמעון גלבץ. אלבום זה, שדורג במקום הראשון בפרוייקט אלבומי המשוררים הגדולים במוסיקה הישראלית (לחץ לקישור) ,זוכה כעת למחווה הראויה לו על ידי מגוון מכובד של יוצרים. ברשימה זו נתייחס לשלל הביצועים, אחד לאחד.
כשהמלאכים סחוטים
אנחנו מקפלים להם את הכנפיים
בעדנה בעדנה
מכינים את השוט
כשהמלאכים מתחילים
אנחנו חותכים בהם
עד שהטל מציף את הארץ.
אני הבתולה הקדושה
אני הבתולה הקדושה
האם אתה שומע אותי
אינך סובל יותר
כבר אינך סובל
עבור.
הקטע "פתיחה" (כשהמלאכים סחוטים+ אני הבתולה הקדושה) , שמהווה חיבור של שני שירים מאת וולך ללחן משותף של גלבץ ווירצברג, מבוצע בפרוייקט על ידי אפרת בן צור שביצעה את וולך בעבר ("גם הים נסוג" עם אביתר בנאי) ומשחזרת את שיתוף הפעולה שלה עם "רוקפור" מTwo Miles בהפקה מוסיקלית של ברוך בן יצחק. הקול הדק של בן צור מהווה אומנם שינוי ניכר מקולו של גלבץ בחלקו השני של השיר אך גם דומה במידה רבה לקולו של וירצברג. הפתיחה הווקאלית המרשימה של הקטע המקורי מוחלפת בקולותיהם של בן צור ובן יצחק ומזכירה את הסאונד של רוקפור בשנותיה המוקדמות ואילו הקול המרחף של בן צור מצמרר כאשר מילותיה של וולך מקבלות ערך מוסף נשי, כמעט מלאכי…
כשבאתי לקחת אותה מהעננים
היתה ענודה כבר
קולות הקוקו והתנשמת
להטה באזנה
ז'וליאן הורוד השאיר
לנו קור פתלתל
אני ידעתי שהיא תיפול
אבל ניסיתי
אני ניסיתי
וז'וליאן הורוד טווה מסביבי
נייר צלופן בסרט אדום.
אחד השירים הסוריאליסטיים ביותר באלבום שכולו נוגע לא נוגע , שוקע לא שוקע באלמנטים של פנטאזיה, "כשבאתי לקחת אותה מהעננים" ללחן של גלבץ , מבוצע באלבום על ידי אחת מהתקוות הגדולות של הרוק הנשי בארץ, טל פוגל. בהפקתה של רונה קינן, הביצוע של פוגל מפתיע ברכותו ומחפה על השינוי המשמעותי לפיו משיר שמבוצע ע"י שני קולות הוא הופך לביצוע של קול יחיד (אם לא לוקחים בחשבון את קולות הרקע של קינן). פוגל מיטיבה להתייחס לדרמה שבטקסט ולחוסר האונים שמבוטא בו.
אני רץ על הגשר
והילדים אחרי
יונתן
יונתן הם קוראים
קצת דם
רק קצת דם לקינוח
לקינוח הדבש
אני מסכים רק לחור של נעץ
אבל הילדים רוצים
והם ילדים
ואני יונתן
הם כורתים את ראשי
והם כורתים את ראשי בענף
בענף גלדיולה ואוספים את ראשי
בשני ענפי גלדיולה ואורזים
את ראשי בניר מרשרש
יונתן
יונתן הם אומרים
באמת תסלח לנו
לא תארנו לעצמנו שאתה כזה.
אחד השירים המצליחים ויוצאי הדופן באלבום המקורי, "יונתן" ללחן של גלבץ, הוא גם אחת ההפתעות הגדולות ב"מפלצת האיילה". שילוב מרתק של רמי פורטיס ו"אוי דיוויז'ן" (האחים אסף ואייל תלמודי, נועם ענבר מ"הביל"ויים", גרשון לייזרסון ואביחי טוכמן) מקפיץ את המקור המהיר, הסיוטי והאלים אל עבר מיזוג בין פאנק וכלייזמר שיוצר פצצת אנרגיה עטורה בזר נצחון של סייפנים.
אוי ציפורה לאן נתקענו
ימים קשים אוי אוי או תאמרי במלעיל
ימים קשים אויוי
כמו לשתות את כל הימים בקשית
באיזה תחבושות נחבש הלילה
פרחוניות ורודות ובסוף צהובות
וביום?
אוי ציפורה איפה אנחנו עומדים ?
איפה אנחנו עומדים ?
את "אוי ציפורה" ללחן של וירצברג מבצע אלון עדר בעבודה משותפת עם שלמה גרוניך בעמדת המפיק המוסיקלי. שיתוף הפעולה המרתק והבין-דורי הזה משקף את אהבתו הגדולה של עדר לדור "קצת אחרת" של שנות השבעים במוסיקה הישראלית ואת רצונו לשמר את ההומור והמשחקיות בגרסת המקור. עם גרוניך, אלמנט זה מתעצם והפרק הרוקי במחציתו השנייה של השיר מוחלף בקלידים עולצים, כמיטב המסורת הגרוניכית. רק בשביל לשמוע את עדר וגרוניך נאנחים ב"אוי אוי" יידישאי לקראת סיום השיר, ובכן, שווה להאזין ולחייך..
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידיים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצוואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.
את "לא יכולתי לעשות כלום", ללחן של וירצברג, אחד מההמנונים והשירים החקוקים בתודעה הקולקטיבית שיצאו מ"בציר טוב", מבצעת נינט טייב בהפקתו של עופר מאירי. הביצוע של נינט עוצמתי ומוגש בוולטאג' גבוה, בשונה מהשירה הרכה של וירצברג במקור. טייב שואבת את הרגש לביצוע שלה מן הדרמה והייאוש שבטקסט של וולך ותוקפת את הקושי כמו שרוקרית יודעת לעשות. יופי של ביצוע.
נינט מבצעת את "לא יכולתי לעשות כלום"
וכל נשיפה היתה אוי
וכל נשיפה היתה אוי יותר
ובכל נשיפה הפכתי להיות אוי
ואוי כשהפכתי כולי לאוי
והרי אני כן אני כולי כן
אני כן כן אני מלא בכן
אני מרוצה אני סלחן
אני אוהב אני רעב
אני כן אני מלא בכן כן
ובכל נשיפה הייתי אוי
ובכל נשיפה הגדלתי אוי
ובכל נשיפה הפכתי להיות אוי
ואוי כשהפכתי כולי לאוי
חרוזים ציעצעו בי
פעמונים הלמו אותי
כבר מזמן היה הייתי
היה הייתי.
"אוי ציפורה" ללחן של וירצברג, אחד השירים התוססים והפאנקיים (ב פ' רפה) באלבום זוכה לביצוע של "מוניקה סקס" ושילוב הקולות של יהלי סובול ופיטר רוט נשמע כאילו נתפר לפי מידות השיר של וולך והלחן והעיבוד המקוריים. אמנם השיר נשמע מחושמל יותר בביצוע של המוניקות אך הוא מותאם כל כך עד כי נדמה שלא היה שום צורך להעבירו מטאמורפוזה נוספת.
אני הולך במישור ונהנה
לא שבהרים נשמתי קצרה
אבל אני אוהב ללכת בדרך אותה
תמיד אני זוכר, אני מפיק הנאה
כשמשהו צריך נשימה ארוכה
לא שבהרים נשימתי קצרה
אבל אני אוהב ללכת בדרך אותה
ואני טופח על שיכמי, הזמן לטובתי
אין לי סטארט מופלא אבל נשימה .
במקרה אחר אלימות לזמן קצר, בפינה
כשפתאום המשטרה או יד מפרידה
אני נראה כמי שידו על התחתונה
אבל אני אוהב ללכת בדרך אותה
ואני טופח על שיכמי, הזמן לטובתי
אין לי סטארט מופלא אבל נשימה.
"אני הולך במישור" ללחן של גלבץ, מעין מקבילה משוררית ל"לוקח ת'זמן" של גפן , מבוצע באלבום על ידי בני בשן באחת הרצועות המחוייכות באלבום כאשר ההפקה המוסיקלית מופקדת בידיו האמונות של אסף אמדורסקי. הגיטרות פחות דומיננטיות מבגרסה המקורית והסאונד מעודכן יותר ואילו בשן מיטיב להיכנס לדמות הדובר שציירה וולך וכהרגלו, לא לוקח עצמו ברצינות רבה מדי.
רומזים לנו שיש סקס אחר.
טוב שמישהו יודע על זה.
אם יש סקס אחר
הביאוהו לכאן
ונדעהו נדבר גלויות,
יש או אין.
שכבר אנחנו עייפים מאוד
מנשינו הבתולות
וכל הזמן מראים לנו בתמונות
יש משהו אחר
אנחנו מרגישים שזה לא סתם.
ואם יש סקס אחר
בעולם אחר
נשים חדשות ויודעות
למה לא יביאו כמה
ללמד את נשינו היגעות
שכבר אנחנו עייפים…
"שיר קדמשנתי (סכס אחר) " ללחן של וירצברג, מבוצע על ידי השילוב המופלא של ערן צור ודנה אינטרנשיונל. המיניות המובלטת והיצריות- בין אם מודחקת ובין אם מובלטת, זוכה לביטוי מופגן ודומיננטי בביצוע המשותף של השניים. הסאונד האלקטרוני והביט מבליטים את הניכור שבטקסט ואת אובדן האינטימיות שבו. בהפקה מוסיקלית של צור ואלי אברמוב ז"ל זהו אחד מהביצועים השונים ביותר מן המקור והוא רלוונטי ועומד בפני עצמו לחלוטין בכך שהוא מציע פרשנות מלאה ונבדלת מן המקור.
קישור לערן צור ודנה אינטרנשיונל מבצעים את "שיר קדמשנתי"
וכל העופות היו בגני
וכל החיות היו בגני
וכולן שרו את מר אהבתי
והפליאה מכולן לשיר האיילה
ושיר האיילה היה שיר אהבתי
וקול החיות שתק
והעופות פסקו מלצרוח
והאיילה עלתה על גג ביתי
והיתה שרה לי את שיר אהבתי
אבל בכל חיה יש מפלצת
כשם שבכל עוף ישנו משהו מוזר
כשם שמפלצת ישנה בכל אדם
ומפלצת האיילה סובבה לה סביב הגן
כשהעופות הרכינו ראש כשאיילה שרה
והחיות נמנמו כשאיילה שרה
ואני הייתי כלא הייתי כשהאיילה שרה
ברגע הרך ההוא הלמה בשערי,
וכל העופות עפו והחיות נסו
האיילה נפלה מהגג ושברה את הראש
ואני ברחתי ובגן אהבתי סוגרת מפלצת
גורילה שחורה ורעה כשיכחה.
"מפלצת האיילה" ללחן של וירצברג, השיר שנבחר להעניק את שמו למחווה מבוצע ומופק על ידי קורין אלאל שכבר ביצעה בעבר טקסטים של וולך ומצליחה להתחבר היטב הן לפנטזיה ולדרמה שבטקסט והן למוסיקליות נושאת המסתורין שבלחן. הפרקשן של אלון הלל בגרסת המקור מפנה מקום לסאונד רוקי יותר וכמו ב"מעיין" שלה אלאל יודעת איך לשלב את הרוק עם מחוזות של דמיון.
באמצע הלילה השד
הופיע ואמר לקורנליה
שזה הזמן וקורנליה
שחסרת יזמה ומוכרחה
קורנליה והשד הלכו
באמצע הלילה לקטוף סירפדים
השד התעייף ופרש
לקורנליה פריחת סירפדים וקטפה
אפשר היה לחשוב ממש
שקורנליה שדה אדומה
בבוקר האנשים עשו לה
כי הם חשבו שקורנליה שדה אדומה
וקורנליה לא ידעה
תמיד היא חשבה שעושים לה
כי היא קורנליה.
השיר "קורנליה" ללחן של גלבץ שמסיים את האלבום המקורי מבוצע באלבום על ידי שיתוף פעולה מיוחד ומרגש של רפי פרסקי ואליוט שאף הפיקה את הביצוע המחודש. פרסקי, שהיה חלק מחייה של וולך, מצמרר ממש בשירתו ואילו אליוט מנסה ומצליחה לגעת בתחום טקסטים שלא שגור אצלה. כאשר היא שרה את המילים ממחוזות הדמיון הבלתי נגמר של וולך, נשאלת השאלה כיצד לא עשתה זאת קודם לכן…
איש טוב אוהב את פיתייה
לשמחתי הרבה
שאלמלא כן הייתי מודאג
מי אוהב את פיתייה
ולמי פיתייה נותנת אהבה
איש טוב כמוני אוהב לפיתייה
שלושתנו משוחחים בגלוי לב
אם לא הוא אני הייתי לפיתייה
בזמנו רמזו לי שהיא מתלבטת
ואני הרחקתי שלא תהסס
שלמה תתלבט פיתייה ותצטער
איש טוב אוהב את פיתייה
לשמחתי הרבה
שאלמלא כן הייתי מודאג
מי אוהב את פיתייה
ולמי פיתייה נותנת אהבה
תמיד אנחנו צוחקים ביחד
אשר הם אומרים וצוחקים
וגם אני צוחק כשפיתייה שמחה
הייתי חושב כמו שאנחנו שניים
כמו שני כנפיים לפיתייה
אבל לא, מה שאני זה רק
לפיתייה אחת, פיתייה אחת
איש טוב אוהב את פיתייה
לשמחתי הרבה
שאלמלא כן הייתי מודאג
מי אוהב את פיתייה
מי אוהב את פיתייה
מי?
הלחן של וירצברג ל"אני אוהב את פיתיה", אחד משני השירים שנוספו לאלבום המקורי בגרסת הדיסק שלו , מבוצע על ידי "לואי מרשל" ( דן תורן, יובל מנדלסון, יובל שפריר, רועי הדס ועופר קורן ) ותורן שכבר ביצע את וולך יחד עם "בלאגן" אי אז בתחילת שנות התשעים, שר את הטקסט יוצא הדופן הזה בנוף "בציר טוב" , שומר על האנרגיות של הביצוע המקורי ומוסיף, יחד עם מנדלסון ושאר החברים, את הארומה המיוחדת והמתובלת של "לואי מרשל".
החיילים יצאו לדרך
הם הלכו לשום מקום
באותו מקום בערך
מחכה דבר מה איום
החיילים יצאו לנצח
הם יצאו לפי פקודה
שואלים כאן מה זה רצח
והחופש אבדה
החיילים באים מלמעלה
מן העבר השמימי
הם תמיד הולכים לי הלאה
אל הקבר הגשמי
הם תמיד הולכים אחורה
הם באים לי עם הגב
האחד נופל הבורה
השני אתו כבר רב
הם תמיד מושכים למטה
אל התהום בשאול תחתית
באוויר צפור כבר עטה
היא תאכל שם בלי מפית
הם עוד יבואו
דרך המחר ,
הם עוד ישירו
את אותו דבר
היום נגיע
מחר נלך
היום נגע ב
צרור אהבתך
השיר המולחן ע"י גלבץ, שחותם את אלבום המחווה, השני שנוסף במהדורת הדיסק, זוכה לביצוע משותף מרתק של צמד בוגרי "מיוזיק", אמן הספוקן וורד ואיש "סיסטם עלי" נטע ויינר וחברתו להרכב ואחת ההבטחות הגדולות בקרב יוצרות האינדי המקומי, לונה אבו נסאר שאף הפיקה מוסיקלית. השילוב בין השניים, בין הספוקן לשירה, בין הקול הגברי לנשי ובהחלט בין היהודי לערביה, מוציא תחתיו גרסה מרעידה ומרגשת שנועלת את הדיסק.
עד כאן מפרי דמיוני הקודח, אולי, אי אז בעתיד מישהו ירים את הכפפה למיזם דומה ואולי , ויש היתכנות רבה לכך, מדובר במשימה שאין לבצעה ויש להשאיר את האלבום זוהר באחת הפסגות של היצירה המוסיקלית בישראל..כך או כך, היה כיף גדול להזות ואתם מוזמנים לספר לי מה דעתכם על הליהוק ברשימה זו וכמובן להצטרף לקרוב לאלפיים האוהבים של טנא ג'י. שלכם, גיא.