הרכב האחים לבית מאיר ,שפועל כבר כשני עשורים, מוציא אלבום שירי משוררים שמכוון גבוה- הן במובן הסגנוני והן במובן הקאנוני. "חסרים" אינו פונה לשירה חדשה על פי רוב ולא מגביל עצמו לשירה ישראלית. בדרך זו, האלבום נפתח בשיר של המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו (מרוסית: שלמה אבן שושן) שנולד במרחבים הרוסיים בשנות השלושים של המאה הקודמת ומת השנה לא רחוק מערבות אוקלהומה, ונדמה שאותה דלילות במקומות לידתו ומותו של המשורר הגדול הזה שכתב בין השאר את השיר הידוע "באבי יאר" על הטבח ביהודי אוקראינה בזמן השואה. "חסרים" פונים לשיר אישי, ספק עוסק באדם, ספק בכלבו, ספק בשניהם, שיר שזוכה לעיבוד רוקי מחוספס, מעט קברטי שפותח את האלבום בדרך שמעט מפתיעה אותי, לטובה.

המשורר הצרפתי ז'אק פרוור (תירגם את זה יפה …אהרן אמיר !) כותב את "Déjeuner du Matin" שהפך אצל קורין אלאל באלבום "אנטארקטיקה" לאחד השירים היפים שבאלבום וכאן מבוצע מצוין אצל עידית מאיר עם קול ייחודי, מעושן, מגרד את הנשמה בשיר נוגה, מלנכולי, שיר של בכי.

את "פעם אהבה גדולה" של יהודה עמיחי , השיר הדרמטי והויזואלי הזה, המדמה את החלק החתוך מפרידה ומשבר לזנבו של נחש הממשיך להתנועע, מיטיב לבטא , בעיקר בשל העיבוד האקוסטי המשותף של האחים אסף ונדב מאיר, את הדואליות המשוררית כל כך הזו, הפסיחה בין האושר לבין הכאב, בין הפצע לבין ההחלמה.

עיבוד מרתק ל"הסתכלות בדבורה" של לאה גולדברג, כאשר הגיטרה החשמלית והשירה של אסף מאיר, בדומה לשיר הפתיחה, מקנים לטקסט השירי גוון אנטי-קלאסי בעליל ועוצמה גדולה. זהו אולי אחד הביצועים הטובים באלבום ואין ספק שהאומץ היצירתי כאן מרענן, ומוצדק. בשיר נוסף של גולדברג,הסונט "הלא ידענו" , הלחן חסר מעוף והביצוע פחות מוצלח לטעמי.

"נקמה" של המשורר הפלסטיני טהא מומד עלי ( תרגם מערבית: אנטון שמאס), הוא אחד הטקסטים החכמים והנוקבים שנכללו לאחרונה באלבום של הרכב מקומי. נדמה ש"חסרים" נמצאים במיטבם כאשר החספוס נמצא בתערובת עם כאב, עם אמירה נוקבת. הטקסט הנפלא הזה מוגש בכוח, ברגש ובהרבה חוכמה. דווקא החלק המסיים של הטקסט מעובד בצורה מעט בנאלית וחבל.

"אבשלום" של יונה וולך, אחד מהשירים היצירתיים ועמוסי הרבדים של וולך, מוגש מצוין על ידי עידית מאיר שקולה הייחודי מעביר בי צמרמורת, בוודאי בביצוע הטקסט הכה דרמטי הזה העוסק באמהות ובהעדר האמהות, בהפלה , אחת מני רבות, שעברה וולך בשנות השישים והשבעים. העיבוד של האחים מאיר מצויין ונוגע כראוי בקוסמיות ובפנטזיה מחד ובמקומיות ובשורשיות מאידך של השיר המורכב הזה.

בנוסף, קיימים באלבום ביצועים לדליה רביקוביץ', נתן יונתן, נתן זך,היינריך היינה (בתרגום שמעון זנדבנק) ואפילו לחן חדש ל"ערב פתאומי" של דוד אבידן הידוע כ"אדם זקן" בביצוע המיתולוגי של דני ליטני.

סוגת שירי המשוררים ברוק הישראלי היא סוגה רבת רבדים, סגנונות ופרשנויות. מספיק שקורא שורות אלו יפנה ללשונית "אלבומי משוררים" בבלוג זה ויוכל להיווכח, ולו חלקית, במורכבות זו. האחים מאיר, היינו "חסרים", פועלים באומץ וביצירתיות בסוגה זו, מתוך כשרון ואינטלקט. שווה האזנה.