גיא טנאאלבום שני לאורי אלמו ואילק סהלו, אלבום שיוצא בתקופה של כניסה לשיגרה של ההיפ הופ והראפ הישראלי. נדמה שלפני כשנתיים פלוס מינוס מזל דלי זרח על ההיפ הופ הישראלי אבל נדמה לאחרונה, בין פרסומת לבנק לבין הקלילות חסרת העכבות של סטטיק ובן אל שהרעננות והחידוש פסו.
כיצד האלבום השני של ההרכב הנתנייתי נכנס לתמונה? לאחר הלהיט ההיסטרי פלוס פלוס "יהיה בסדר" עם נצ'י נצ', אלמו וסהלו ממשיכים להתפתח ולהראות טקסטים משוייפים יותר, בוגרים יותר וכאשר ההפקה המוסיקלית מופקדת גם בידיים סופר-אמונות כמו של אורי שוחט והוד מושונוב התוצאות טובות ומהנות.
הראפר מערד, יליד דטרויט , בן בלאקוואל, מתארח ב"בלילות" והנופך הרך יותר, הרומנטי –שרמנטי של הסול הופך דומיננטי ומעשיר את הסקאלה הסגנונית של ההרכב. יחד עם "כהן @ מושון" ולפי "כפר דייגים" המיתולוגי של קלפטר מפרוייקט "קווים" , מגיע "בקלות" ומרתק אותי לאוזניות. ההפקה המוסיקלית של מיכאל כהן מלאת השראה והמיקס של אורי שוחט מוקפד.
בהמשך כמעט ישיר לסאונד של "יהיה בסדר", ובאמת אין כאן שום ביקורת- חבל לפספס את האוזניים שנכנסות מיידית לכוננות- מגיע "לזרום" החביב. ב"זקוף", לעומת זאת, ההרכב עולה להתקפה, ממקומי עד ארצי, מאישי עד ציבורי- מהליכה זקופה לציונים לשבח ממבקרים, שומר על המוניטין שלו כפה לאוכלוסייה שלא מוצאת לה דוברים בקרב הקהל הרחב.
שיתוף פעולה נדיר ומפתיע נמצא ב"חדשות טובות" המצוין, כאשר "כנסיית השכל", היא ולא שרף, מגיעה מן הפנתאון של הרוק הישראלי וחוברת לטקסט חברתי נוקב, כואב וכאשר הקול המיוחד של יורם חזן שר את המוסיקה של ההרכב הצעיר, משהו מרעיד את הנשמה.
לסיום האלבום, מנפיקים אלמו וסהלו את "אם הייתי" המרגש והמדויק, המאופק והשקול. אהבתי מאד. ב"גלגל החיים" הנועל את האלבום יש כבר משהו קליל יותר, מרחף יותר, כותרתי יותר, כשמו כן הוא, הסימבוליות ששני הצעירים בוחרים להציג, עדיין בוסרית משהו אבל אם יש דבר שניתן ללמוד מן האלבום השני של "קפה שחור חזק" הוא שגרף ההתקדמות יציב ולפחות מבחינתי, הציפייה מהאלבום הבא, תהיה גבוהה.