רועי שניידרהאלבום של להקת "ג'ינג'יות" יצא באותה שנה שבה נולדתי, אבל נחשפתי אליו רק עשרים שנה לאחר מכן. הוא מייצג בעיניי את אחד משיאי הרוק האלטרנטיבי והניסיוני של שנות התשעים בשילוב עם דיסקו ועם מוזיקה אלקטרונית רעננה וכיפית. המילים חכמות וייחודיות ובלעדיהן כנראה לא הייתי מתחבר לזה בכלל.
מאחורי האלבום עומדים שני יוצרים גדולים. תמיר אלברט, הכותב והסולן, שהתפרסם בלהקת "נושאי המגבעת", ואמיר צורף, הגיטריסט והמפיק המוזיקלי, שהתפרסם לראשונה בגלגוליהן המוקדמים של הלהקות "רוקפור" ו"נוער שוליים", ולאחר מכן קנה לו שם כמפיק מוזיקלי יוצא דופן (סיון שביט, יוסי בבליקי, עמיר לב, ג'ירפות, אביתר בנאי ועוד רבים).
אמש "ג'ינג'יות" התאחדו לראשונה למופע באורך מלא בבארבי. את המופע הפיק אסף אמדורסקי והשתתפו בו רם אוריון בגיטרה, דני עבר הדני בקלידים, טל כהן בתופים ואורי קוטנר בסינתבס. זו הייתה אחת ההופעות הכי כיפיות שהייתי בהן בחיים, לטוב ולרע.
לרוב אני סולד ממוסיקה כיפית כי אני מרגיש שבדר"כ הכיף בא על חשבון התוכן. רק אצל אמנים שיודעים להכניס תוכן באמת חתרני או קשה תחת אצטלה כיפית אני יכול ליהנות בלב שלם. "ג'ינג'יות" הם חצי כאלה. מצד אחד אין ספק שיש שם הרבה תוכן, פשוט ממש לא ברור מה הוא….
המילים של תמיר אלברט חידתיות ומסקרנות אבל מאוד לא ברורות. הקהל, שהכיר את כל השירים, צעק את כל המילים בקול רם, אבל מה התוכן המסתתר מאחוריהן? ייאמר לזכותו של הקהל שהוא הכיר היטב לא רק את הלהיטים. אולם, כשהלהקה על הבמה ניצלה את הימצאותם של אלברט ואוריון, שניים מחברי הגלגול השני של להקת "נושאי המגבעת" כדי לבצע שלושה להיטים המזוהים עם להקה זו, אז היה הקהל הכי שמח. ..
גם ערן צור ואסף אמדורסקי התארחו במופע וביצעו שני להיטים כל אחד, בנוסף להשתתפות בביצוע אחד השירים הרגילים. השתעשעתי במיוחד מהאומץ של אמדורסקי לבצע את "רכבת לצפון", שריף הגיטרה החוזר בו לדעתי מושפע מאוד לכל הפחות מריף הגיטרה בשיר "ביפ" של ג'ינג'יות.
האנרגיות לאורך כל המופע היו בשמים, הן בקהל הן על הבמה. לשיאן הגיעו כאשר אחד מבאי הקהל התקוטט עם רם אוריון, שהגן על עצמו באמצעות הגיטרה שלו. לרם שלום, לגיטרה אני לא בטוח. אני מקווה שהאהבה שקיבל מהקהל מיד לאחר מכן פיצתה על התקרית הלא נעימה. אני גם חושש שרם לא היה רוצה שזה יהיה החלק הזכור ביותר בהופעה, אבל לפחות עבורי זה היה מופת של מועדוני ניינטיז והאנרגיות בהם, במקרה הזה של הצד הרע של הדבר. על כל פנים, כל הנגנים הפליאו בביצועיהם, יצוינו במיוחד הקלידנית דני עבר הדני והמתופף טל כהן, שלא ראיתי מעולם על במה והיו נהדרים ממש.
הביצוע היחיד שאכזב את כל הקהל, כנראה בכוונה, היה של שיר הנושא המזוהה עם הלהקה, "ג'ינג'יות" . דווקא בו, בניגוד לשאר השירים שבהם העיבודים נשארו בדיוק כפי שהיו במקור, דווקא בו נעשו שינויים נרחבים. אך אני אומר את זה רק בשביל לחפש בכוח משהו רע לומר… זו הייתה הופעה יוצאת מן הכלל. ממליץ מאוד למי שטרם עשה זאת לקנות כרטיס להופעה השנייה במוצאי שבת.