גיא טנאאיש "אטרף" והמנהל האומנותי של "טררם", מגיע לאלבום בכורה, אינסטרומנטלי ברובו, מנקודת מבט מעניינת שמחברת לה השפעות ג'אז ופיוז'ן מובהקות, מרכיבים ים תיכוניים וירושלמים בולטים ודומיננטיות של הפרקשנז שרפאלי מביא עמו.
שיר הנושא (רפאלי- רן לוי) בקולה של ענת בן חמו הוא שיר מחווה נרגש שבלחן ובעיבוד עדינים מצליחים לגעת ולעורר עניין. בשיר הבא, "מי אני" (רפאלי- רפאלי), ממשיך רפאלי לעסוק בסוגיית הדורות המתחלפים ושוב, בעיבוד והפקה יצירתיים ובחירות סגנוניות מעניינות, ברור שאין כאן אלבום שגרתי המכוון לפלייליסט של גלגל"צ.
"רינדיק'ה" ו"קבוקים" מביאים פולקלור כורדי בעיבודים מודרניים ואמיר גבירצמן בסקסופון ודורנה מוסיף ארומה מיוחדת ועזה.
אולם, כאמור, המסה הקריטית של האלבום הנה כלית ורפאלי מביא עמו זכרונות רבים וריחניים מילדותו הירושלמית: "עג'ויים" (לא "אג'ואים"??? חייתי עד כה באשלייה..) עם ניצן עין הבר דומיננטי מאד בסקסופון, "בא בא ג'ים" הטורקי שמקבל כאן עיבוד רוקי, "אדיר ונאור" מתפילת יום כיפור בביצוע נעים ועדין וביצוע מעניין עם הכינור של יונתן מילר ל"שבע אחיות" הקסטלי.
גרסה כנענית ומתפתלת מביאים רפאלים ולוי לCaravan , הקלאסיקה של דיוק אלינגטון משנות השלושים, הפתעה נעימה וכובשת.כמו האלבום כולו. אל תחששו מן השם הבנאלי, לעיתים מה שנדמה כבנאלי יכול לגעת בלב פנימה.