
אסף אמדורסקי, יעל קראוס, שלומי שבן – מחווה ל"החלונות הגבוהים", "זאפה" שוני, 24.7.2018.
עוד לפני שהתמלא כל מקום פנוי, כל מדרגה וכל חרך ירי (לא יודע אם קיים שם אם יש הוא ודאי
עוד לפני שהתמלא כל מקום פנוי, כל מדרגה וכל חרך ירי (לא יודע אם קיים שם אם יש הוא ודאי
זה [1]מתחיל בעינייך ויורד ללשונך ועולה בצחוקך וחוזר לעינייך[2] מכריז: לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! זה ניצוץ בעינייך זהו
יש דבר מה מתעתע באלבום הבכורה של ההרכב "האחרונים". מצד אחד, "התעוררות" הוא אלבום בעל אמירה ברורה, מובהקת- הן מוסיקלית
"מה עם יזהר אשדות? הוא לא באותה ליגה כמו כספי ורכטר?" כך, פחות או יותר, שאלה אותי לאחרונה צעירה שמבינה
טוני ריי ואמג'ה – אוהב להיות שחור: היוצר שהביא לנו צליל ג'מייקני אמיתי חוזר באלבום חדש עם אמירה פוליטית טעונה,
כבר כמעט ושלושה עשורים מלווה את הפסקול הישראלי הקול הייחודי של היצירה שיוצר עמיר לב. ככל שאומן ייחודי יותר, כך
ארבע עשרה שנים חלפו מאז אלבום הבכורה של הקומיקאי שנדמה היה לי תמיד שהיה יותר מוסיקאי וכעת יוצא אלבום חדש
בס"ד סיקור הופעה מאת אוהד שגב. אין דבר יותר מרגש מאשר להיות במופע מוזיקה שמאחד לבבות ומחבר בין אנשים .
נועם בסון (לא עידו מ"אלטנוילנד", נא לשים לב…) מוציא אלבום בכורה בו הוא מציג פרסונה אומנותית מעניינת ויכולות טכניות גבוהות
סיפור חייו המעניין ודרכו המיוחדת של חנן לב ארי אל לב הקונצנזוס הישראלי הוא בהחלט דבר שלכשעצמו ראוי לכתיבה ולסיקור