גבעת ברנר, אולם המופעים. המקום היה שם קודם, לפי הכיסאות מהעץ ברור לך שמדובר כאן בחתיכת היסטוריה, ברור לי גם שאם כבר לראות את "איפה הילד" אז במגרש הביתי שלהם. 700 איש מלאו את המקום ולפחות חצי מהם הגיעו להופעה הזו באופניים, באחד משיאי הערב כל הקהל שר את ההמנון המקומי "גבעת ברנר גבעת ברנר הטוב מכל הקיבוצים". ילדות בנות 15 צרחו את המילים בגאווה והבולשביזם הרים את ראשו לרגע.
ההורים של חמי רודנר המשיכו לשבת והרבה שאלות עוברות לי בראש על איך הם מקבלים את הילד, שלושים שנה אחרי שהחליט ללכת עד הסוף ונגד הזרם. מנותק מצינורות השקייה ואבק של שדות, מחובר לרגשות ,כותב על זה שירים שכבר מזמן הפכו לקאלט בהיכל הרוק הישראלי. זמן סוכר.
'איפה הילד' לקחו אותי למסע בזמן למה שבעצם הייתה שנת הפריצה שלהם – 1993.
ב 93' התגייסתי לצהל, בצומת מורשה בשבת הראשונה שיצאתי הביתה עצרה לי סובארו לבנה וכנגד כל חוקי הבטיחות נכנסתי פנימה תוך כדי שאני דופק את רובה ה אמ 16 הארוך שלי בכל חלק אפשרי של הגג והתיישבתי. לא שאלתי "לאן אתה מגיע?" ולא עניין אותי כלום. הגיטרות של 'מה שעובר עלי' החלו להתנגן ברדיו שהיה מכוון כמובן על 'קולה של אימא' תכנית שלא סבלתי בשום שלב בחיים שלי.
' אם גנבתי לך את החשק לצחוק או לבכות אני באמת מצטער/ את אדם יפה זה לא מגיע לך יש בך חוכמה שמספיקה לשנינו….'סוגר את הדלת והתופים נכנסים לי לראש אבל גם המילים, זרם תודעה פוגש זרם תודעה. סוף סוף מישהו מצליח להסביר את המחשבות שלך. הווווו יאאאאא בום.
הנהג המשיך אחר כך לביר נבאללה ונפרדתי מנחשון ווקסמן לשלום. בקיבוץ בחדרי החיילים כבר היה לי ברור שיפתח קורן השיג אותי שוב עם הדיסק, מה שאומר שלא צריך לקנות אם יש לחבר. מי זה האבא הזה שצועק בסלון 'להרוג את כולם' ? זרם התודעה נמשך.
https://www.youtube.com/watch?v=TkcXQuA83ZE
רצועה מס 2 'נפלת חזק' עוד שיר מסדרת ההסברים של המחשבות שלך, עכשיו מדובר כבר בהגדרות. 'נפלת חזק, ותודה שאתה בכלל לא שולט בחיים שלך משותק, רגשני מנותק' ההבנה תגיע כמה שנים אחר כך אבל הבסיס נשאר בשירים ואתה צריך לחזור ביום ראשון בבוקר ויש לך על מה לחשוב.
בינתיים, 2017, 'במסיבת התה של עליזה' . אסף שריג לוקח אותך לסיבוב הזיה שמתכתב עם הביטלס ב'לוסי אין דה סקיי' והבס הזה רגע לפני הפזמון מהדהד. אתה שבוי בקונספט. יש אנשים שיודעים מה יישאר אתם לאורך זמן ומה יעלם תוך שנייה אני לא אחד מהם. אני חוזר אחורה ל 93'. בערב בחדשות הודיעו על מותו של נחשון ואני הלכתי לשמוע את הדיסק.
'העצב שלה' עם טל גורדון היה כלכך טוב שלקח לי עוד שנה וחצי בצה"ל להגיע לרצועה הבאה. 'איפה הרוח' היה הלהיט התורן של החצי השני בקלטת. ובגבעת ברנר האנרגיות עולות לגבהים כאשר עופר מאירי עולה על הבמה . בזמן הזה אני מתמלא חשש, עופר מאירי עלול להיכנס למוח בשניות ולהישאר שם, זכר לעבודתו כמלחין פרסומות שעד היום תקועות לי בראש.
הקרב בין איש השיווק מאירי לאגו של חמי רודנר מוכרע תוך שניות כאשר ידו של האחרון על העליונה. עופר מאירי יורד אחרי כמה שירים כמובס, אנחת רווחה נרשמה בשורה האחרונה. אבל מאירי עוד לא אמר את המילה האחרונה וגם אני לא. מעבר לעובדה ש"איפה הילד" פשוט מנגנים מצוין ניכר גם שחמי רודנר הרבה יותר רגוע ומפרגן לשאר חבריו. אופיר בן עמי שר את 'אהובה הקטנה' וגם שיר חדש שכתב ונכלל באלבום. אסף שריג שר את 'השדים הירוקים' בנוסף ל"עליזה" ואת ההרכב השלים מצויין אסף'בובי' מרוז.
את 'אחד אלוהים' הכרתי קצת לפני הגיוס בדיסקו בקיבוץ מיצר, היה זה סינגל מחתרתי שהסתובב רק בקיבוצים בשעה שחמי רודנר הסתובב מחברת תקליטים גרועה אחת לשנייה. 'ועכשיו הם פתאום שואלים איך קרה שנפלו השמיים' משפט שמגדיר היטב את התהפוכות והמהמורות שעברו הקיבוצים תוך כדי הרמת גבה אחת יותר מדי ויישור קו בלתי אפשרי עם המציאות. אני כבר לא יודע איפה אני נמצא, לזמן אין משמעות. השירים החדשים של "איפה הילד" נשמעים טוב מאוד ויש למה לחכות. את 'גוונים של זהוב' הכרתי ואין ספק ש 'המרחק מבית הקברות' אכן 'עוצר נשימה'.
בינתיים עופר מאירי חוזר להדרן. קאוור אלקטרוני בנזונה ל אטומיק של בלונדי מאיר לי מספר דברים: עופר מאירי הוא מוסיקאי שאי אפשר להתעלם ממנו, הוא לוקח את "איפה הילד" לסיבוב אלקטרוני ומראה שיש לאן להגיע, יש לאן להתקדם, יש איפה להפתיע . רדיוהד הבינו את זה בקיד איי ועכשיו תורם של "איפה הילד" להפנים, ללכת יותר רחוק מהרוק הבסיסי. את זה נוכל לדעת רק באלבום הבא. כל הסימנים מראים שהחבורה הזאת עדין רעבה ויוצרת מוסיקה נפלאה עם לחנים מגוונים וכבוד גדול למילים.
'איפה הילד' סוגרים עם 'אמריקה קרובה' האבא הזה שצועק להרוג את כולם הוא אני…ואם עוד לא השמעתם לילדים שלכם את 'זמן סוכר' אז תודו שנפלתם חזק. ואולי באותה הזדמנות גם תפרגנו לחדש..