גיא טנאאלבומה הרביעי של להקת "מלכה באיה" הגיע אלי בזמן הנכון. אישית ומקצועית הייתי זקוק למשהו חם, אופטימי, נאיבי מעט אם תרצו, ואם לא..
שם האלבום ושיר הפתיחה "חי לא בלחץ" מצהיר הצהרת כוונות שמחה, מלאת רווחה גם אם "לפעמים סופה עוברת", ברפרנס ל"אדם בתוך עצמו" של שלום חנוך. מכאן צליל רגאיי סטלני מגיע ב"פתאום חם לי פתאום קר לי" ומכין את האוזן לעבודה מגוונת ורחבת אופקים של המפיק המוסיקלי אסף (כסי) ראביד, כזו שמשתלבת עם השפעות רוקיות ובלוזיות על הרגאיי של הלהקה שהוגדרה בעבר כלהקת "סרף רוק".
אסף שלם בשירה וגיטרות, אסף גובר בגיטרה חשמלית מלאת אופי, ראביד בבס, יוקללה, קלידים ותכנותים ואודי אור חיים בתופים יוצרים עם הרבה חיוביות בישבן כמאמר מאיר אריאל. הם מכניסים כוח וכלי נשיפה בשירים כמו "כולם רוצים שיהיה לי רע" ולא חוששים מעדינות כמעט פולקית ב "ואז מגיע ערב".
ביצוע מחודש לקלסיקה של איינשטיין ומישה סגל "כמה חם" מעביר ללא קושי את הסצנה על החוף התל אביבי מסוף הסיקסטיז לסצנה עכשווית בכל חוף ישראלי שתעלו על דעתכם. אהבתי את הרף הגבוה שהציבו לעצמם חברי הלהקה ונדמה לי שהם בהחלט עמדו במשימה של רלוונטיות לביצוע מחודש לקלסיקה עם יותר אנרגיות ויותר רוקנרול.
את האמירה החברתית/פוליטית שלה, אם תרצו את ה"זמן להתעורר" של "מלכה באיה", נמצא ב"זה הזמן שלנו". הטקסט של שלם ויאיר אלדר קורא לאחדות ועזרה הדדית אל מול אלה ש"מנהלים את המדינה/ מהקומה האחרונה" והמבין יבין.
הפתעה נעימה במיוחד ממתינה בסוף האלבום עם "נהר של זמן" בו סאונד מזרחי חובר לו לרוק מתקדם בטוויסט רציני בסאונד של האלבום- לא הומור (כמעט..), לא קלילות, לא יומיומיות אלא כח, מחשבה עמוקה, שינוי.
"חי לא בלחץ", אלבום מתוק וממריץ, פסק זמן ממי שראשו כבד עליו מרצינות תהומית ורוצה לפנות ל"חיים עצמם".