עשרת אלבומי העשור של טנא ג'י – כתיבה שאוהבת יוצרים (אפילוג)
לפני חודשים מספר הפסקתי לכתוב על אלבומים חדשים. חשתי שובע וכי ברצוני לצאת לדרך חדשה במספר תחומים ובתוכם גם תחום
לפני חודשים מספר הפסקתי לכתוב על אלבומים חדשים. חשתי שובע וכי ברצוני לצאת לדרך חדשה במספר תחומים ובתוכם גם תחום
לֹא מִן הַנִּסְתָּרוֹת הוּא כִּי שִׁלּוּב שִׁירַת מְשׁוֹרְרִים עִם הַלְחָנָתָהּ עַל יְדֵי מלחיני מוּסִיקָה פּוֹפּוּלָרִית הִיא תּוֹפָעָה אֲרֻכַּת שְׁנֵים וּרְחָבַת
במהלך השנים האחרונות הקדשתי את בקרי יום שישי בדף הפייסבוק טנא ג'י לסיפורים, פיסות חיים, מן העבר הרחוק והקרוב, אשר
כבכל שנה בחמש השנים האחרונות אני מציין את סיום השנה בתריסר אלבומים שבלטו במוסיקה המקומית כאשר השנה הגיוון מגיע לשיאו:
זה [1]מתחיל בעינייך ויורד ללשונך ועולה בצחוקך וחוזר לעינייך[2] מכריז: לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! זה ניצוץ בעינייך זהו
אז "עבודה עברית" לרגל 70 שנה למדינה לא יצא השנה, אישית, חבל לי מאד (מוזמנים לקרוא מה היה יכול להיות
אז כאשר נולד שלמה ארצי בנובמבר 1949, בימים של הקמה, קשיי קליטה, מעברות, לחימה ומעט לפני ימות החורף הגדול של
כאשר נולד שלמה ארצי בנובמבר 1949, בימים של הקמה, קשיי קליטה, מעברות, לחימה ומעט לפני ימות החורף הגדול של 1950,
1988 הייתה שנה חשובה ומשמעותית בקיום הזיקה של הרוק הישראלי לזכרון השואה. שלמה ארצי הוציא את "חום יולי אוגוסט" בו
נסיון פייסבוקי לאמוד את חוכמתם, רישעותם ("רישעותם" ליתר דיוק…), תמימותם וחוסר היכולת לשאול של יוצרים מן העבר ומן ההווה בנוף